זכות בסיסית להינשא בסגנון ישראלי
המאמר טוען שהזכות החוקתית להינשא מוגבלת בישראל כל עוד הנישואין נשלטים בידי מסגרות דתיות, ולכן בוחן ביטול של נישואין משפטיים כפתרון אפשרי.
מה המאמר בוחן?
המאמר בוחן את הזכות הבסיסית להינשא, שהוכרה בידי בית המשפט העליון בישראל בתחילת שנות ה־2000 כחלק מן הזכות הבסיסית לכבוד האדם.
הוא שואל מה משמעותה של זכות זו על רקע מסורת משפטית שהפחיתה מחשיבותם של הנישואין הפורמליים כדי לעקוף את ההגבלות הדתיות על נישואין בישראל, והדגישה במקומם חיים אינטימיים משותפים במובנם התפקודי.
מה המאמר מצא או טוען בפועל?
המאמר דן בזכות הבסיסית להינשא שהוכרה בפסיקת בית המשפט העליון בתחילת שנות ה־2000 כחלק מן הזכות לכבוד האדם. נקודת המוצא היא שהכרה חוקתית בזכות אינה בהכרח מספיקה כאשר הדרך החוקית להינשא בישראל כפופה למסגרות דתיות מוכרות.
המאמר מצביע על קבוצות שנפגעות מן המבנה הקיים: מי שאינם שייכים לעדה דתית מוכרת אינם יכולים להינשא בישראל, זוגות בני דתות שונות מתקשים להינשא משום שרוב העדות הדתיות אינן מכירות בנישואי תערובת, וגם בתוך אותה דת עשויות לחול מגבלות כגון איסור נישואין בין כהן לגרושה במשפט העברי. במקביל, המשפט הישראלי צמצם את חשיבות הנישואין הפורמליים באמצעות הכרה בזוגיות תפקודית ובזכויות וחובות של ידועים בציבור.
מתוך הפער הזה המאמר בוחן אפשרות רחבה יותר: ביטול הנישואין המשפטיים בישראל. הטענה היא שאין מניעה חוקתית עקרונית למהלך כזה, וכי הוא עשוי לצמצם את המתח המתמשך בין ההגדרה העצמית של ישראל כמדינה יהודית לבין ההגדרה העצמית שלה כמדינה דמוקרטית בכל הנוגע להכרה ביחסים אינטימיים בין מבוגרים.
מהי התרומה המרכזית?
התרומה המרכזית היא ניתוח הזכות להינשא במסגרת של שוויון, שלפיה כבוד האדם מחייב שוויון במתן הכרה רשמית לשותפויות אינטימיות.
לצד זאת, המאמר בוחן את האפשרות לבטל כליל את הנישואין המשפטיים בישראל לנוכח השפעתה המוגבלת האפשרית של הזכות הבסיסית להינשא.
למה זה חשוב לדמוקרטיה ליברלית?
הדיון חשוב משום שהמאמר קושר בין כבוד האדם לבין שוויון במתן הכרה רשמית לשותפויות אינטימיות.
המאמר מציע שביטול הנישואין המשפטיים עשוי לפתור את המתח המתמשך בין הגדרתה העצמית של ישראל כמדינה יהודית לבין הגדרתה העצמית כמדינה דמוקרטית בהקשר של הכרה ביחסים אינטימיים בין מבוגרים.
מהי המשמעות הישראלית של הדיון?
בהקשר הישראלי, המשפט פיתח מסורת שהפחיתה את חשיבותם של הנישואין הפורמליים כדי לעקוף את ההגבלות הדתיות על נישואין, והדגישה תחת זאת חיים אינטימיים משותפים במובנם התפקודי.
על רקע ההקשר הישראלי הייחודי, המאמר מציע שביטול הנישואין המשפטיים עשוי לפתור את המתח בין הגדרתה העצמית של ישראל כמדינה יהודית לבין הגדרתה העצמית כמדינה דמוקרטית.
איך המחקר קשור לשלטון החוק?
המחקר קשור לשלטון החוק משום שהוא מנתח כיצד הזכות הבסיסית להינשא הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון כחלק מן הזכות הבסיסית לכבוד האדם.
המאמר מנתח את פסקי הדין של בית המשפט העליון שהכירו בזכות הבסיסית להינשא, ולאחר מכן בוחן כמה אפשרויות להבנת משמעותה.
מה אפשר ללמוד ממנו על זכויות?
המאמר מציע להבין את הזכות להינשא במסגרת של שוויון.
לפי הבנה זו, כבוד האדם מחייב שוויון במתן הכרה רשמית לשותפויות אינטימיות.
האם המאמר עוסק רק בישראל?
המאמר מתמקד בזכות הבסיסית להינשא בישראל ובוחן את רעיון ביטול הנישואין המשפטיים מתוך התייחסות להקשר הישראלי הייחודי.
המסגור שלו נוגע במפורש למתח בין הגדרתה העצמית של ישראל כמדינה יהודית לבין הגדרתה העצמית כמדינה דמוקרטית בהכרה ביחסים אינטימיים בין מבוגרים.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026