הומור מול סקסיזם: תחושת כוח עולה, אך הכעס המניע לפעולה עלול להיחלש

מאמר: Humorous Responses to Gender Injustice: The Contrasting Effects of Efficacy and Emotions on Women’s Collective Action Intentions

חוקרות/ים: סמדר כהן־חן; Rashpal K. Dhensa-Kahlon; בועז המאירי

כתב עת: Sex Roles 90(2), 336–351

תאריך: 13 בפברואר 2024

DOI: DOI: 10.1007/s11199-024-01459-0

קרדיט תמונה: OpenAI image generation OpenAI AI-generated image

הומור יכול להעצים ובה בעת להרגיע. ההשפעות המנוגדות מסבירות מדוע צחוק מול סקסיזם אינו מתורגם בהכרח לכוונה לפעולה קולקטיבית.

הבדיחה משנה גם את הכוח וגם את הדחיפות

תגובה שנונה יכולה להציג אישה המתמודדת עם סקסיזם כבעלת כוח. במקביל היא יכולה להפחית את עוצמת הכעס על אי־השוויון. המחקר מפריד בין שני המסלולים, ומראה מדוע מדידת תגובה כללית להומור לבדה עלולה להסתיר תהליכים מנוגדים.

מושגי יסוד בקצרה

מסוגלות קבוצתית היא האמונה שקבוצה יכולה להשיג שינוי באמצעות פעולה משותפת. פעולה קולקטיבית מכוונת לשיפור מצבה של הקבוצה, מעבר לפתרון אישי. כאן נמדדו כוונות לפעולה כזאת, לצד תפיסת כוח ורגשות כלפי אי־צדק מגדרי.

כיצד נבדק הומור בתגובה לאי־צדק מגדרי?

נערכו שני ניסויים עם משתתפות שהזדהו כנשים, ובהם 374 ו־224 משתתפות. הראשון השתמש בקטעי וידאו והשני בתרחיש של הערה סקסיסטית בעבודה. ההשוואות אפשרו להבחין בין הומור מערער, תגובה ישירה ותגובות ביקורת אחרות.

מה הושווה בניסוי קטעי הווידאו?

המשתתפות נחשפו להומור על אי־שוויון מגדרי, להומור בנושא אחר או להצגת אי־שוויון ללא הומור. ההשוואה בדקה כיצד התוכן והסגנון נקשרים לתפיסת כוח, לרגש ולכוונת פעולה. הבדלים נוספים בין הקטעים מגבילים ייחוס של כל פער להומור בלבד.

מה הוסיף תרחיש מקום העבודה?

התרחיש הציג תגובות שונות של אישה להערה סקסיסטית, ובהן תשובה הומוריסטית, תשובה ישירה ותגובה מפייסת. כך ניתן היה לבחון את תגובת הדוברת בתוך מצב מוגדר יותר. התוצאות חזרו והצביעו על החשיבות של הבחנה בין העצמה לבין הפחתת כעס.

איך הומור עשוי לחזק מסוגלות קבוצתית?

תגובה הומוריסטית מערערת יכולה לגרום לדוברת להיתפס כבעלת כוח מול הסקסיזם. תפיסה זו נקשרה לאמונה גדולה יותר ביכולתן של נשים לפעול יחד. במסלול זה, המסוגלות קשורה לכוונות פעולה גבוהות יותר.

מדוע אותה תגובה עלולה להפחית נכונות לפעול?

הומור יכול להחליש רגשות שליליים וזעם בהשוואה לתגובה ישירה שאינה משעשעת. כאשר עוצמת הרגש יורדת, עשויה לרדת גם המוטיבציה לפעולה קולקטיבית. הקלה רגשית והתגייסות ציבורית אינן אפוא אותה תוצאה.

האם נמצא שהומור מגדיל בסך הכול את כוונות הפעולה?

לא נמצא אפקט כולל מובהק שמאפשר קביעה כזאת. מסלול המסוגלות ומסלול הרגש פעלו בכיוונים מנוגדים. הצגת ההומור ככלי שמחזק תמיד מחאה תחמיץ את הממצא המרכזי.

האם תגובה ישירה יכולה גם היא להעצים?

תגובה שאינה הומוריסטית יכולה להציג התנגדות ברורה לסקסיזם ולחזק תחושת כוח. היא גם עשויה לשמר את חומרת הפגיעה ואת הכעס הכרוך בה. לכן עצם השימוש בהומור אינו תנאי להעצמה.

האם המשתתפות יצאו בפועל לפעילות ציבורית?

המחקר מדד בעיקר כוונות לפעולה ולא השתתפות עתידית שנצפתה בשטח. כוונות מסייעות להבין מנגנונים פסיכולוגיים, אך אינן זהות להתנהגות. נדרשת בדיקה נוספת כדי לקבוע כיצד מסרים כאלה משפיעים על התארגנות ממושכת.

מה מגביל את ההכללה מהניסויים?

מספר מוגבל של קטעים ותרחישים אינו מייצג את כל סוגי ההומור או כל הקהלים. בניסוי הראשון גם חומרת הנושאים וסגנון הצגתם אינם זהים לחלוטין. לפיכך חשוב להתייחס להקשר ולמסר המסוים ולא רק לשאלה אם הוא מצחיק.

מה מציעים המחברים למנסחי מסרים למען שוויון?

המחברים מעלים אפשרות לשלב הומור עם אמירה רצינית המשמרת את חומרת אי־הצדק. הכיוון נועד ליהנות מתחושת העצמה בלי לאבד את הדחיפות לפעול. זהו יישום מוצע של המנגנונים, ולא נוסחת מסר שנבחנה והוכחה בניסויים הללו.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 4 באוקטובר 2026