אדם מזוהה מעבר למחלוקת הפוליטית: צמצום הציפייה לעוינות

מאמר: From Groups to Individuals: How Identifiability Reduces Biased Meta‐Perceptions and Polarization

חוקרות/ים: איימי ברוק, אילנה ריטוב

כתב עת: Journal of Applied Social Psychology 56(7), 519–527

תאריך: 17 במאי 2026 (פרסום מקוון)

DOI: 10.1111/jasp.70069

קרדיט תמונה: OpenAI OpenAI AI-generated image

מחשבה על אדם מסוים מן המחנה האחר יכולה לרכך את הציפייה לעוינות מצדו. השיפור תלוי במדד ובמחקר, ואינו מבטל את המחלוקת הפוליטית.

העוינות שאנו מייחסים לאחרים

מחלוקת פוליטית כוללת גם אמונות על האופן שבו הצד האחר רואה אותנו. המחקר בודק אם הצגת אדם מסוים במקום מחנה שלם משנה את האמונות האלה. זהו ניסיון להתערב בציפייה ליחס עוין, בלי לדרוש הסכמה אידאולוגית.

מושגי יסוד בקצרה

מטא־תפיסה היא האמונה שלי לגבי מה שאחרים חושבים או מרגישים כלפיי. קיטוב רגשי הוא ריחוק ועוינות בין מחנות פוליטיים, מעבר להבדלי המדיניות ביניהם. המחקר מחבר בין המושגים באמצעות בדיקת העוינות המיוחסת למחנה האחר.

מה נבדק במחקר הראשון?

במחקר הראשון השתתפו 317 יהודים ישראלים שהיו סטודנטים או למדו בעבר באוניברסיטה. המשתתפים התייחסו למחנה הפוליטי האחר כקבוצה, או לאדם בשם אורי המזוהה עם מפלגה ממנו. ההשוואה בדקה כיצד הזיהוי השפיע על הערכות רגשיות הדדיות.

מה פירוש הפער במטא־תפיסות שנמדד?

החוקרות השוו בין הרגשות שהמשתתפים דיווחו כלפי האחרים לבין הרגשות שחשבו שהאחרים מפנים כלפיהם. אנשים נטו לייחס לצד האחר יחס שלילי יותר. זהו פער בין דיווחים ותפיסות, ולא בדיקה ישירה של רגשותיו האמיתיים של אדם מסוים.

כיצד השפיע האדם המזוהה במחקר הראשון?

הפער בין היחס המדווח לבין היחס המצופה הצטמצם כאשר המשתתפים חשבו על אדם מזוהה. התוצאה תומכת באפשרות שייצוג אישי מפחית הכללה שלילית על מחנה שלם. היא אינה מעידה שהמשתתפים שינו את העדפותיהם המפלגתיות.

במה היה המחקר השני שונה?

במחקר השני, שכלל 165 משתתפים בניתוח הסופי, המשתתפים התבקשו לחשוב על חבר מסוים במחנה האחר ולתארו. סדר הצגת המשימה והשאלות השתנה בין התנאים. כך נבחנה דרך נוספת להפוך את האחר הפוליטי למוחשי.

האם התוצאה השנייה הייתה חזקה באותה מידה?

הראיות במחקר השני היו מוגבלות יותר, וההשפעה הכוללת על חלק מהמדדים הייתה גבולית מבחינה סטטיסטית. שיפור בתפיסות נמצא אצל משתתפי ימין בחלק מהניתוחים. עם זאת, ההבדל בין תגובות המחנות לא היה מובהק, ולכן אין בסיס לקביעה שהכלי פועל רק בימין.

האם הזיהוי שינה גם דה־הומניזציה?

המחקרים לא סיפקו עדות אמינה לשיפור עקבי במדד הדה־הומניזציה שנבדק. ציפייה ליחס מעט חיובי יותר אינה זהה להכרה מלאה באנושיות האחר. המדדים בוחנים היבטים שונים של היחסים בין המחנות.

האם נערך מפגש ממשי בין יריבים פוליטיים?

ההתערבות התבססה על הצגת אדם או על מחשבה עליו, ולא על שיחה משותפת בין יריבים. לכן התוצאות נוגעות לייצוג מנטלי של האחר. אין בהן השוואה בין שיטות לניהול דיאלוג ממשי.

האם אפשר להסיק שנוצר שינוי מתמשך בעמדות?

המדדים נאספו במסגרת המחקרים ולא הוכיחו השפעה ארוכת טווח. גם הצבעה, שיתוף פעולה או התנהגות מחוץ למחקר לא נמדדו כתוצאות של ההתערבות. המשמעות המעשית מוגבלת לשינויים שנצפו בדיווחי המשתתפים.

עד כמה המדגמים מייצגים את החברה הישראלית?

המשתתפים היו יהודים ישראלים, והמחקר הראשון התמקד בבעלי רקע של לימודים אוניברסיטאיים. אלה אינם מדגמים המייצגים את כלל אזרחי ישראל. נדרשת בדיקה נפרדת כדי להעריך את השיטה בקבוצות אחרות ובהקשרים נוספים.

כיצד ניתן להבין את התרומה להפחתת חשדנות פוליטית?

המחקר מצביע על האפשרות לקטוע הכללה עוינת באמצעות התמקדות באדם מסוים. לצד זאת, הממצאים אינם מציעים פתרון מלא לקיטוב, וההשפעות משתנות בין המדדים. יישום מעשי מחייב לבדוק למי ההתערבות מועילה וכמה זמן השינוי נמשך.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 11 באוקטובר 2026