איזו “ישראל לפני הכול” עמדה במרכז הפוליטיקה?
המאמר מסביר את משבר הבחירות החוזרות בישראל כשינוי בציר האידאולוגי: מן הסכסוך החיצוני אל מאבק פנימי על יהדות, דמוקרטיה ומשפט.
איזו ישראל עמדה לפני הכול בבחירות החוזרות?
המאמר טוען כי תקופת הבחירות החוזרות של 2019-2021 סימנה שינוי מבני במערכת המפלגתית בישראל. הצגת תקופת הבחירות 2019-2021 כמעבר מציר הסכסוך הישראלי-פלסטיני לציר יהודית/דמוקרטית מחדדת כיצד מוסדות, קבוצות וגבולות פעולה מעצבים את השאלה הנדונה. מחנה הימין הדגיש את העם היהודי, הברית עם מפלגות דתיות וחרדיות וביקורת על “מדינת עומק”; המרכז־שמאל הגן על נוסחת “יהודית ודמוקרטית” והזהיר מפני מדינה הלכתית ושחיקת מוסדות ליברליים.
איך ציר הסכסוך נדחק מפני ציר יהודית/דמוקרטית?
במקום לראות את התקופה רק כמאבק “כן ביבי” מול “לא ביבי”, הוא מציע קריאה אידאולוגית: הציר המרכזי של שמאל וימין, שהתבסס במשך עשורים על הסכסוך הישראלי־פלסטיני, פינה מקום לעימות פנימי סביב השאלה איזו ישראל קודמת לכול. הממצאים אינם הופכים את המקרה לסמל כללי; הם מראים מה בדיוק מתאפשר, מה נשאר חסום, ומדוע ההבחנות האלה חשובות. המאמר טוען כי במשך שנים הציר המרכזי בפוליטיקה הישראלית היה היחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני.
למה משפט נתניהו לא מסביר הכול לבדו?
מחנה הימין הדגיש את העם היהודי, הברית עם מפלגות דתיות וחרדיות וביקורת על “מדינת עומק”; המרכז־שמאל הגן על נוסחת “יהודית ודמוקרטית” והזהיר מפני מדינה הלכתית ושחיקת מוסדות ליברליים. מן התיאור עולה משמעות דמוקרטית ברורה: המקרה חושף כיצד עקרונות מופשטים משתנים כאשר הם פוגשים מוסדות וחיי יומיום. בתקופת 2019-2021, לעומת זאת, הציר הזה נדחק לטובת מחלוקת פנימית על טיבה של המדינה.
כיצד הימין והמרכז-שמאל ניסחו ישראליות אחרת?
המאמר טוען כי במשך שנים הציר המרכזי בפוליטיקה הישראלית היה היחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני. הנקודה החשובה היא שהמאמר אינו מסתפק בעמדה נורמטיבית; הוא מפרק את התנאים שבהם הטענה מקבלת כוח או נתקלת בגבול. השאלה הפוליטית הפכה להיות לא רק מה עושים מול הפלסטינים, אלא מה פירוש “ישראל” עצמה: מדינת העם היהודי, מדינה יהודית ודמוקרטית, או מרחב שבו המשפט והפקידות נתפסים כחלק ממאבק על ריבונות העם.
איפה דת, משפט ועם הפכו לקו חלוקה מפלגתי?
בתקופת 2019-2021, לעומת זאת, הציר הזה נדחק לטובת מחלוקת פנימית על טיבה של המדינה. כך המאמר נקרא כניתוח של יחסי כוח ממשיים, ולא כתקציר נושא או סקירה כללית בלבד. המאמר אינו מתעלם מהפרסונליזציה סביב נתניהו, אך טוען שהיא אינה מספיקה להסבר.
מה התקופה מלמדת על הקיטוב הישראלי החדש?
השאלה הפוליטית הפכה להיות לא רק מה עושים מול הפלסטינים, אלא מה פירוש “ישראל” עצמה: מדינת העם היהודי, מדינה יהודית ודמוקרטית, או מרחב שבו המשפט והפקידות נתפסים כחלק ממאבק על ריבונות העם. התרומה הרחבה היא שינוי אופן הקריאה של המקרה ושל המושגים הדמוקרטיים שמופעלים בו. משפט נתניהו העצים את טענת מחנה הימין על “מדינת עומק” ועל אליטות משפטיות ופוליטיות שמגבילות את רצון העם.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026