המעבר של בגץ מדיני כיבוש לזכויות אדם

מאמר: The switch: The Israel High Court of Justice’s transition from occupation law to human rights law

חוקרות/ים: Amichai Cohen, Yuval Shany

כתב עת: International Journal of Constitutional Law

תאריך: פורסם: 2022

DOI: https://doi.org/10.1093/icon/moac108

תצלום על המעבר של בג״ץ מדיני הכיבוש לשפת זכויות האדם
קרדיט תמונה: מקור התמונה U.S. Embassy Tel Aviv CC BY-SA 2.0 Wikimedia Commons

המאמר בוחן כיצד בגץ עבר מדיני כיבוש לשפת זכויות אדם, ומה המעבר הזה עושה לביקורת השיפוטית על שליטה ישראלית בשטחים.

איך בגץ החליף את מילון דיני הכיבוש בזכויות אדם?

המאמר מנתח שינוי בדפוסי הפסיקה של בית המשפט הגבוה לצדק בנוגע לשטחים: מעבר מהמסגרת של דיני כיבוש, המדגישה סמכויות צבאיות וחובות של כוח כובש, למסגרת של זכויות אדם, המדגישה זכויות אישיות ואיזונים חוקתיים. המוקד של המעבר בפסיקת בגץ מדיני כיבוש לשפת זכויות אדם בשטחים והאמביוולנטיות של השינוי מחדד כיצד מוסדות, קבוצות וגבולות פעולה מעצבים את השאלה הנדונה. המאמר בוחן מה השינוי מאפשר, אך גם מה הוא מטשטש, במיוחד כאשר שפת זכויות האדם משתלבת בניהול מתמשך של שליטה צבאית.

מה משתנה כאשר פגיעה נבחנת דרך מידתיות?

המעבר אינו מוצג כשינוי לשוני בלבד, אלא כדרך אחרת להבין את תפקיד בית המשפט ואת היחסים בין ביטחון, שליטה וזכויות. הממצאים אינם הופכים את המקרה לסמל כללי; הם מראים מה בדיוק מתאפשר, מה נשאר חסום, ומדוע ההבחנות האלה חשובות. בכך הוא מספק קריאה ביקורתית של משפט, כיבוש ודמוקרטיה בישראל.

איפה שפת הזכויות מגינה על פלסטינים תחת שליטה?

המאמר בוחן מה השינוי מאפשר, אך גם מה הוא מטשטש, במיוחד כאשר שפת זכויות האדם משתלבת בניהול מתמשך של שליטה צבאית. מן התיאור עולה משמעות דמוקרטית ברורה: המקרה חושף כיצד עקרונות מופשטים משתנים כאשר הם פוגשים מוסדות וחיי יומיום. המאמר בוחן את השינוי בפסיקת בגץ ביחס לשטחים, ממסגרת המבוססת על דיני כיבוש למסגרת המבוססת יותר על זכויות אדם, מידתיות ואיזון בין אינטרסים.

מה השפה החדשה עלולה לטשטש לגבי הכיבוש?

בכך הוא מספק קריאה ביקורתית של משפט, כיבוש ודמוקרטיה בישראל. הנקודה החשובה היא שהמאמר אינו מסתפק בעמדה נורמטיבית; הוא מפרק את התנאים שבהם הטענה מקבלת כוח או נתקלת בגבול. המעבר משנה את השפה שבה בית המשפט מתאר את הפגיעה בפלסטינים ואת סמכות המדינה.

כיצד ביטחון ושליטה נכנסים לאיזון משפטי?

המאמר בוחן את השינוי בפסיקת בגץ ביחס לשטחים, ממסגרת המבוססת על דיני כיבוש למסגרת המבוססת יותר על זכויות אדם, מידתיות ואיזון בין אינטרסים. כך המאמר נקרא כניתוח של יחסי כוח ממשיים, ולא כתקציר נושא או סקירה כללית בלבד. במקום לדון רק בחובות של כוח כובש, בית המשפט משתמש בשפת זכויות שמאפשרת ביקורת פרטנית אך עלולה גם לנרמל את המשך השליטה.

מה המעבר מלמד על דמוקרטיה מעבר לקו האזרחות?

המעבר משנה את השפה שבה בית המשפט מתאר את הפגיעה בפלסטינים ואת סמכות המדינה. התרומה הרחבה היא שינוי אופן הקריאה של המקרה ושל המושגים הדמוקרטיים שמופעלים בו. המאמר חשוב משום שהוא מראה ששפה משפטית אינה ניטרלית.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 5 ביולי 2026