בג״ץ, תלמידי ישיבות וגיוס לצבא

מאמר: The Supreme Court, Yeshiva Students, and Military Conscription: Judicial Review, the Grunis Dissent, and its Implications for Israeli Democracy and Law

חוקרות/ים: David Ellenson

כתב עת: Israel Studies

תאריך: פורסם: 2018

DOI: https://doi.org/10.2979/israelstudies.23.3.24

תצלום: בית המשפט העליון, תלמידי ישיבות וגיוס לצבא
קרדיט תמונה: מקור התמונה U.S. Embassy Jerusalem CC BY 2.0 Wikimedia Commons

המאמר משתמש בחוק טל ובדעת המיעוט של גרוניס כדי לשאול מתי בית המשפט צריך לפסול הכרעה של הרוב ומתי עליו להימנע מכך.

איך דחיית השירות הפכה לסוגיה חוקתית?

המאמר מתאר הסדר שהחל לאחר הקמת המדינה כדחיית שירות למספר מצומצם של תלמידי ישיבה והתרחב בהדרגה עם התחזקות הכוח הפוליטי החרדי. מה שנראה בתחילה כחריג קטן ממדיניות הגיוס הכללית הפך למקור של כעס ציבורי, מפני שמספר הדחיות גדל מאוד והעלה שאלות של שוויון בנטל.

מה היה תפקיד חוק טל?

לאחר שבית המשפט קבע שהסדר כה מרכזי אינו יכול להישען רק על סמכות מנהלית של שר הביטחון, הכנסת חוקקה את חוק טל. החוק העניק בסיס סטטוטורי לדחיות השירות, אך גם ניסה לעודד יציאה של תלמידי ישיבות לשירות צבאי, לשירות לאומי או לעבודה. בכך הוא יצר את הזירה שבה נבחנה השאלה אם חקיקה של הכנסת עדיין פוגעת בשוויון במידה שמצדיקה התערבות שיפוטית.

כיצד ברק מצדיק ביקורת שיפוטית?

המאמר מציב את עמדת אהרן ברק בתוך תפיסה רחבה של מהפכה חוקתית ושל שימוש בחוקי היסוד כבסיס לביקורת שיפוטית. לפי קו זה, פטור דתי רחב מגיוס פוגע בשוויון ובכבוד של מי שנושאים בנטל השירות, ולכן בית המשפט רשאי להגן על ערכי יסוד דמוקרטיים גם מול חוק של הכנסת.

מהי טענת המיעוט של גרוניס?

גרוניס אינו מכחיש את הכעס שמעורר ההסדר או את העובדה שהוא מעניק יתרון לקבוצה מוגדרת. הטענה שלו היא אחרת: ביקורת שיפוטית על חקיקה מוצדקת בעיקר כאשר הרוב פוגע במיעוט, משנה את כללי המשחק הדמוקרטיים או פוגע בהליך ההוגן. כאשר הרוב מעניק הטבה למיעוט במסגרת פשרה פוליטית, גם אם הפשרה בעייתית, בית המשפט אינו אמור לשמש אפוטרופוס של הרוב.

מה קרה לאחר מכן?

המאמר עוקב גם אחרי המשך הדרך: בשנת 2012 בית המשפט פסל את חוק טל, והנשיאה דורית ביניש דחתה את ההגבלה של ביקורת שיפוטית למצבים של פגיעה במיעוט בלבד. גרוניס חזר על עמדתו בדעת מיעוט, והפער בינו לבין הקו של ברק וביניש נותר מחלוקת עקרונית על משמעות הדמוקרטיה ועל תפקיד בית המשפט בתוכה.

למה דעת המיעוט עדיין חשובה?

המאמר אינו מציג את גרוניס רק כשופט מרוסן יותר. הוא מראה שתפיסתו, המושפעת מג'ון הארט אילי, יכולה להצדיק התערבות חזקה דווקא כאשר מיעוטים מודרים מן ההליך הפוליטי, למשל בהקשרים של ייצוג ערבי בכנסת או בוועדות תקציביות. לכן הוויכוח סביב חוק טל משמש גם דרך לחשוב על הגנה על מיעוטים, על שוויון ועל גבולות הכוח של רוב דמוקרטי.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026