האורתודוקסים, החרדים ובחירות 1988
הפרק מציג את בחירות 1988 כרגע שבו הפוליטיקה הדתית בישראל נעה בין השתלבות דמוקרטית, אוטונומיה חרדית ומאבק על זהות המדינה.
למה לא מספיק לדבר על ״הדתיים״?
הפרק מבחין בין ציונות דתית, חרדיות אשכנזית, חרדיות מזרחית וזרמים נוספים. לכל אחד מהם יחס שונה למדינה, לצבא, לרבנות, להתיישבות ולמשחק הקואליציוני.
מה הפך את בחירות 1988 לחשובות?
הבחירות נערכו בתקופה של התחזקות מפלגות דתיות ושל מאבקים על שבת, חינוך, תקציבים וזהות יהודית. הן חשפו עד כמה הפוליטיקה הדתית נעשתה מרכזית בהרכבת ממשלות.
איך החרדים משתמשים בדמוקרטיה?
הפרק מציג השתתפות פרגמטית: שמירה על גבולות קהילתיים ואוטונומיה, לצד שימוש במפלגות, קואליציות ותקציבים כדי להגן על מוסדות התורה והחינוך.
מה מייחד את הציונות הדתית?
הציונות הדתית מחברת דת, לאומיות ומדינה באופן הדוק יותר. לכן עבורה הבחירות קשורות גם לשאלות של התיישבות, שטחים וסמכות רבנית בתוך פרויקט לאומי.
מה התרומה להבנת דמוקרטיה בישראל?
הפרק מראה שדמוקרטיה ישראלית מתנהלת גם דרך מיקוח בין קהילות דתיות לבין המדינה. השאלה אינה רק כמה מנדטים יש למפלגה, אלא איזה חזון של יהדות ואזרחות היא מביאה.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 5 ביולי 2026