גבולות הפופוליזם הימני בשלטון והמשבר הפוליטי בישראל
המאמר מראה שפופוליזם ימני בשלטון יכול לערער מוסדות, אך גם להיתקע במגבלות קואליציוניות ומוסדיות שמובילות למבוי סתום.
מה פירוש ״פופוליזם בשלטון״?
זהו מצב שבו מנהיג או מפלגה ממשיכים לדבר בשם העם נגד אליטות גם לאחר שהם עצמם מחזיקים בכוח המדינה. המתח בין שיח אנטי-ממסדי לבין אחריות שלטונית עומד במרכז המאמר.
למה ישראל בשנים 2018-2021 היא מקרה חשוב?
התקופה התאפיינה בסבבי בחירות חוזרים, קושי להרכיב קואליציה וערעור מתמשך על מוסדות. היא מאפשרת לבדוק מתי פופוליזם מייצר שליטה ומתי הוא מייצר שיתוק.
מה הגביל את נתניהו?
המאמר מצביע על מוסדות משפטיים ופוליטיים, על שותפים קואליציוניים בעלי אינטרסים עצמאיים, ועל הקושי לחבר בין סדר יום פופוליסטי לבין צורכי ממשל יציב.
איך ניאו-ליברליזם משתלב בניתוח?
הפופוליזם הימני בישראל לא היה רק זהותי. הוא פעל לצד מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית ובריתות עם קבוצות שדרשו חלוקת משאבים אחרת, מה שהעמיק מתחים בתוך המחנה השלטוני.
מהי המסקנה הדמוקרטית?
המאמר מראה שפופוליזם אינו מסלול חד-כיווני להשתלטות מוסדית. הוא יכול גם להיתקל במבנה הפוליטי ולהפיק משבר מתמשך שבו המדינה מתקשה לקבל הכרעות יציבות.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 5 ביולי 2026