קהילת הלהט״ב בישראל, פונדקאות ושוויון משפחתי

מושגי יסוד בקצרה

שוויון הוא העיקרון שלפיו בני אדם או אזרחים זכאים ליחס שווה, אלא אם קיימת הצדקה עניינית להבחנה ביניהם. בהקשר של המאמר, המושג עוזר לבדוק האם כללים ומוסדות מחלקים זכויות, משאבים והכרה ציבורית באופן הוגן.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר מתאר את ישראל כמדינה שבה פונדקאות חוקית ומקובלת חברתית, ואף מוסדרת בחוק מאז 1996. הוא מציב את ההסדר הישראלי בהשוואה למדינות אחרות: יש מדינות שמגבילות פונדקאות לזוגות הטרוסקסואליים או לנשים בלבד, ויש מדינות ואזורים שמאפשרים גם לזוגות חד-מיניים להשתמש בהליכי פונדקאות.

המאמר מדגיש שב-2018 תוקן חוק הפונדקאות כך שהגדרת "הורים מיועדים" הורחבה לנשים יחידניות שאינן יכולות להרות, לשאת היריון או שהיריון עלול לסכן את חייהן באופן משמעותי. עם זאת, התיקון לא כלל יחידים גברים וזוגות גברים, ולכן המשיך ליצור הבחנה משפטית על בסיס נטייה מינית ומבנה משפחה.

המאמר מתמקד בבג"ץ 781/15 ובדיון המשפטי על שוויון, חיי משפחה והורות. הוא טוען שיש לאמץ את עמדת המיעוט של השופט עוזי פוגלמן ולהכריז על בטלות הסעיפים שמפלים יחידים וזוגות גברים בגישה לפונדקאות.

מה המאמר בוחן?

המאמר בוחן את זכותם של להט״בים בישראל להורות ואת גישתם להליכי פונדקאות, על רקע הפגיעה בזכויות לשוויון, לחיי משפחה ולהורות.

לשם כך המאמר סוקר את הסדרת הפונדקאות בישראל מאז 1996, את תיקון החוק משנת 2018 ואת המחלוקת בבג״ץ 781/15 על הסעד הראוי נגד ההסדר המפלה.

מהי התרומה המרכזית?

התרומה המרכזית של המאמר היא הניתוח החוקתי של הדרת גברים יחידים וזוגות גברים מהליכי פונדקאות בישראל ושל הפגיעה הנובעת מכך בשוויון ובהורות.

המחברות מאמצות את עצם סעד הבטלות שהציע השופט עוזי פוגלמן בדעת המיעוט, אך מציעות שהסעיפים המפלים יבוטלו מיד ולא לאחר תקופת השהיה.

למה זה חשוב לדמוקרטיה ליברלית?

חשיבות הדיון נובעת מכך שהסדר הפונדקאות שלל מגברים יחידים ומזוגות גברים גישה להליך שניתן לזוגות הטרוסקסואליים ולנשים יחידניות, ובכך פגע בזכויות חוקתיות.

בג״ץ קבע שהדרה גורפת זו היא הפליה חשודה הפוגעת פגיעה קשה בכבודם של הנפגעים על בסיס מגדר ונטייה מינית.

מהי המשמעות הישראלית של הדיון?

בהקשר הישראלי, תיקון חוק הפונדקאות בשנת 2018 הרחיב את הזכאות לנשים יחידניות מסוימות אך הותיר מחוץ להסדר גברים יחידים וזוגות גברים.

המחברות טוענות שהמבנה הפוליטי של הכנסת והעיכובים שנצפו בעבר הופכים את ההמתנה לתיקון חקיקה לבלתי מציאותית, ולכן מצדיקים לשיטתן ביטול שיפוטי מיידי של הסעיפים המפלים.

איך המחקר קשור לשלטון החוק?

המחקר קשור לשלטון החוק משום שהוא בוחן כיצד הסדרי הפונדקאות בישראל עומדים לביקורת חוקתית ומהו הסעד שבית המשפט רשאי להעניק בשל פגיעתם בזכויות.

הנשיאה אסתר חיות הורתה כי אם החוקים לא יתוקנו בתוך 12 חודשים יינתן פסק דין משלים ובו סעד אופרטיבי, ואילו המאמר מצדד בביטול מיידי של ההוראות המפלות.

מה אפשר ללמוד ממנו על זכויות?

המאמר מסביר שהזכות להורות נגזרת מן הזכויות לחיי משפחה ולכבוד, וכי היא נתונה לכל אדם בלי תלות בזהות מגדרית, בנטייה מינית או במצב הזוגי.

חסימת הגישה לפונדקאות בפני גברים יחידים וזוגות גברים פוגעת בזכותם לשוויון ולהורות, ופגיעתה בגברים להט״בים חמורה במיוחד משום שפונדקאות היא דרכם היחידה להורות גנטית.

האם המאמר עוסק רק בישראל?

המאמר מתמקד בישראל אך כולל סקירה השוואתית קצרה של מדינות האוסרות פונדקאות, מדינות המסדירות אותה בתנאים שונים ומדינות המאפשרות גם לזוגות חד־מיניים להשתתף בהליך.

ההשוואה ממקמת את ישראל כמדינה שבה פונדקאות מוסדרת בחוק מאז 1996, אך בעת כתיבת המאמר הגישה להסדר המקומי עדיין לא ניתנה לגברים יחידים ולזוגות גברים.