המהפכה החוקתית והסדר הכלכלי החדש בישראל
המאמר טוען שהמהפכה החוקתית בישראל חיזקה לא רק זכויות אדם, אלא גם סדר כלכלי ניאו-ליברלי שבו זכויות חברתיות ועבודה נותרו חלשות יותר.
מה חסר בסיפור הרגיל של המהפכה החוקתית?
הסיפור הרגיל מתמקד בזכויות, בביקורת שיפוטית ובמעמדה של ישראל כיהודית ודמוקרטית. הירשל מוסיף ממד שנוטה להיעלם: הקשר בין חוקתיות חדשה לבין שינוי כלכלי וחברתי עמוק.
איזה סדר כלכלי מתגלה מאחורי הזכויות?
המאמר מזהה מעבר לכיוון ניאו-ליברלי: הדגשת חירות הפרט, קניין, חופש עיסוק ושוק פתוח, לצד נסיגה מהגנות קולקטיביות ומהתערבות מדינתית בתחומים חברתיים.
למה דיני העבודה נמצאים במרכז?
דיני העבודה מאפשרים לראות האם החוקה מגינה על עובדים כקבוצה חברתית או בעיקר על חירויות כלכליות של יחידים ושחקני שוק. זהו תחום שבו זכויות חברתיות נבחנות מול כוח השוק באופן ישיר.
מה המשמעות של זכויות שלא עוגנו?
כאשר זכויות חברתיות וזכויות עבודה אינן מקבלות מעמד חוקתי חזק, בית המשפט נוטה לפתח הגנה אסימטרית: זכויות קניין וחופש כלכלי מקבלות משקל רב יותר מזכויות הדורשות פעולה ציבורית או חלוקה מחדש.
מהי התרומה הביקורתית של המאמר?
המאמר מלמד שחוקתיות אינה ניטרלית. גם כשהיא מדברת בשפת זכויות, היא יכולה להעדיף חזון חברתי מסוים. במקרה הישראלי, הירשל מציע לראות את המהפכה החוקתית כחלק מארגון מחדש של דמוקרטיה, משפט ושוק.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 5 ביולי 2026