תפיסות של אזרחות גלובלית בבתי ספר בישראל

מאמר: Students’ perceptions of global citizenship at a local and an international school in Israel

חוקרות/ים: Miri Yemini; Shira Furstenburg

כתב עת: Cambridge Journal of Education

תאריך: פורסם: 2018

DOI: https://doi.org/10.1080/0305764x.2017.1418835

תצלום או צילום עריכתי חם ומפורט על תפיסות של אזרחות גלובלית בבתי ספר בישראל
קרדיט תמונה: מקור התמונה Nizzan Cohen CC BY 4.0 Wikimedia Commons

המאמר בוחן כיצד תלמידים בישראל מבינים אזרחות גלובלית, וכיצד המושג מתעצב בשני בתי ספר שונים בתוך חברה מסוכסכת.

מושגי יסוד בקצרה

אזרחות היא הקשר המשפטי והפוליטי בין אדם למדינה, הכולל זכויות, חובות ויכולת להשתתף בחיים הציבוריים. בהקשר של המאמר, המושג מסייע לבחון מי נחשב שותף מלא בקהילה הפוליטית ומהם גבולות השייכות, הייצוג וההגנה.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר מדווח על מחקר איכותני משווה בשני בתי ספר על־יסודיים בישראל: בית ספר בינלאומי הפועל לפי תכנית IB ומשרת אוכלוסייה יהודית, פלסטינית ובינלאומית, ובית ספר ציבורי מבוסס במרכז הארץ המשרת בעיקר תלמידים בעלי הישגים גבוהים. איסוף הנתונים כלל ראיונות עומק עם שלושה תלמידים מכל בית ספר, ולאחר מכן ארבע קבוצות מיקוד, שתיים בכל בית ספר, עם שמונה תלמידים בכל קבוצה.

הניתוח זיהה ארבעה נושאים מרכזיים: קריטריונים להכללה ולהדרה מן המונח “אזרח גלובלי”; מתחים בין ממדים שונים של אזרחות גלובלית; סוכנות בית הספר בחינוך לאזרחות גלובלית; ותפקידה האפשרי של אזרחות גלובלית ביישוב סכסוכים. ההשוואה נועדה לבחון כיצד ההקשר הישראלי משפיע על תפיסות תלמידים במסגרות חינוכיות שונות.

המאמר מציב את הדיון באזרחות גלובלית בתוך מעבר רחב יותר מחינוך לזהות לאומית אחידה אל רעיונות קוסמופוליטיים, זכויות אדם והשתייכויות אזרחיות חוצות־לאום. בהקשר הישראלי, התרומה המרכזית היא בחינה אמפירית של תפיסות תלמידים עצמם בנושא שקיבל מעט תשומת לב מחקרית בישראל.

מה עומד במרכז הדיון המחקרי?

במרכז הדיון נמצאת השאלה כיצד סוגיית תפיסות של אזרחות גלובלית בבתי ספר בישראל משפיעה על היחסים בין אזרחים, מוסדות וקבוצות חברתיות.

המאמר חשוב משום שהוא מזמין קריאה שאינה מסתפקת בתוצאה הפוליטית, אלא בוחנת גם את ההליך, את יחסי הכוח ואת התנאים שמאפשרים מחלוקת דמוקרטית הוגנת.

איפה נמצאת המשמעות הדמוקרטית?

המשמעות הדמוקרטית נמצאת בכך שהדיון בתפיסות של אזרחות גלובלית בבתי ספר בישראל אינו נושא טכני בלבד; הוא נוגע לשאלה מי יכול להשפיע, מי מוגן מפני שרירות, ואילו מוסדות מסוגלים להציב גבולות לכוח.

מנקודת מבט ליברלית, הערך המרכזי הוא שמירה על כללים שווים גם כאשר הזירה הציבורית מפוצלת או טעונה.

מה חשוב במיוחד לקורא הישראלי?

לקורא הישראלי חשוב לשים לב לאופן שבו המאמר מחבר בין מציאות פוליטית וחברתית לבין שאלות כלליות יותר על דמוקרטיה ליברלית.

גם כאשר המאמר משווה בין מדינות או עוסק במקרה שאינו רק ישראלי, הדיון בתפיסות של אזרחות גלובלית בבתי ספר בישראל מספק זווית לבחינת גבולות הכוח, ההשתתפות והאחריות הציבורית בישראל.

איזו בעיה דמוקרטית עולה מן המאמר?

הבעיה הדמוקרטית היא כיצד להתמודד עם תפיסות של אזרחות גלובלית בבתי ספר בישראל בלי לוותר על שוויון אזרחי, ביקורת ציבורית וכללים החלים גם על בעלי כוח.

השאלה אינה רק אם התוצאה רצויה, אלא אם הדרך אליה שומרת על מגבלות כוח, שקיפות ואפשרות לביקורת.

איך הנושא קשור לזכויות ולשוויון?

הקשר לזכויות ולשוויון נובע מכך שהדיון בתפיסות של אזרחות גלובלית בבתי ספר בישראל עשוי להשפיע על גישה למשאבים, הכרה, הגנה משפטית או השתתפות פוליטית. לכן השאלה אינה רק מי צודק בוויכוח, אלא האם כל הקבוצות נהנות ממעמד אזרחי הוגן.

איך הנושא קשור לשלטון החוק?

שלטון החוק נבחן ביכולת של כללים ברורים, ביקורת עצמאית והנמקה ציבורית להגביל החלטות גם במצבי לחץ. כאשר הכללים מוחלים באופן לא שווה או נחלשים מול כוח פוליטי, הדמוקרטיה מאבדת חלק מן ההגנות הליברליות שלה.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 11 ביולי 2026