פופוליזם והסדר הבין־לאומי הליברלי בהצבעות האו״ם

מאמר: Populism and the liberal international order: An analysis of UN voting patterns

חוקרות/ים: Sandra Destradi, Johannes Vüllers

כתב עת: The Review of International Organizations

תאריך: פורסם: 2024

DOI: https://doi.org/10.1007/s11558-024-09569-w

תצלום או צילום עריכתי חם ומפורט על פופוליזם והסדר הבין־לאומי הליברלי בהצבעות האו״ם
קרדיט תמונה: מקור התמונה udi Steinwell CC BY 2.5 Wikimedia Commons

המאמר מראה שפופוליזם בממשלה קשור לעמדות שליליות יותר כלפי הסדר הבין־לאומי הליברלי בהצבעות עצרת האו״ם.

מושגי יסוד בקצרה

פופוליזם הוא סגנון או תפיסה פוליטית שמציגה את הפוליטיקה כמאבק בין העם לבין אליטה, וטוענת שיש רצון עממי אחד שאפשר וצריך לבטא ישירות. בהקשר של המאמר, ההסבר חשוב כדי להבין מתי פנייה בשם הציבור מחזקת השתתפות פוליטית ומתי היא מחלישה פלורליזם, ביקורת מוסדית וזכויות של מי שאינם חלק מן הרוב.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר בוחן לראשונה באופן שיטתי את ההנחה שפופוליזם מחליש את הסדר העולמי הליברלי. הוא מודד העדפות מדיניות חוץ באמצעות הצבעות בעצרת הכללית של האו״ם, ומשלב נתוני מדינה־שנה על 156 מדינות בשנים 1975-2015 עם מדדי פופוליזם מפוליטיקה מפלגתית.

הניתוח מראה שלפופוליזם יש השפעה שלילית חזקה ומובהקת סטטיסטית על העדפות מדיניות חוץ הקשורות לנורמות הליבה של הסדר הבין־לאומי הליברלי בהובלת ארצות הברית. כלומר, ממשלות פופוליסטיות נוטות להצביע באופן פחות תומך בנורמות אלה.

המחקר מצא שההתנגדות חזקה יותר בקרב פופוליסטים בעלי אידאולוגיה שמאלית ובמדינות פחות דמוקרטיות. עם זאת, ממשלות פופוליסטיות אינן דוחות את עצרת האו״ם כמוסד: הן אינן נעדרות מהצבעות בשיעור גבוה יותר ממדינות אחרות.

מה עומד במרכז הדיון המחקרי?

במרכז הדיון נמצאת השאלה כיצד סוגיית פופוליזם והסדר הבין־לאומי הליברלי בהצבעות האו״ם משפיעה על היחסים בין אזרחים, מוסדות וקבוצות חברתיות.

המאמר מצמצם פער בספרות באמצעות בדיקה שיטתית ורחבת־היקף של הקשר בין מידת הפופוליזם של ממשלות לבין העדפותיהן כלפי הסדר הבין־לאומי הליברלי בהובלת ארצות הברית.

איפה נמצאת המשמעות הדמוקרטית?

המשמעות הדמוקרטית עולה מן הממצא שממשלות פופוליסטיות במדינות פחות דמוקרטיות נוטות להתנגד יותר לסדר הבין־לאומי הליברלי מאשר ממשלות פופוליסטיות במדינות דמוקרטיות יותר.

המחברים מציעים שהבדל זה קשור לרתיעה מהתערבות בענייני פנים באמצעות קידום דמוקרטיה וזכויות אדם ולחשד במוסדות רב־צדדיים המקדמים נורמות דמוקרטיות.

מה חשוב במיוחד לקורא הישראלי?

המחקר אינו מתמקד בישראל, אלא מנתח נתוני מדינה־שנה של 156 מדינות; לכן הרלוונטיות לקורא הישראלי היא השוואתית ולא טענה ייחודית על ישראל.

במסגרת ההשוואה, המאמר בוחן כיצד מידת הפופוליזם של הממשלה, האידאולוגיה המפלגתית ורמת הדמוקרטיה במדינה קשורות להעדפות כלפי הסדר הבין־לאומי הליברלי.

איזו בעיה דמוקרטית עולה מן המאמר?

הבעיה הדמוקרטית היא כיצד להתמודד עם פופוליזם והסדר הבין־לאומי הליברלי בהצבעות האו״ם בלי לוותר על שוויון אזרחי, ביקורת ציבורית וכללים החלים גם על בעלי כוח.

עם זאת, ההתנגדות אינה שקולה לדחיית שיתוף הפעולה הרב־צדדי כולו: ממשלות פופוליסטיות לא נמצאו מועדות יותר להיעדר מהצבעות העצרת הכללית.

איך הנושא קשור לזכויות ולשוויון?

באשר לזכויות, המאמר מונה את קידום זכויות האדם והדמוקרטיה עם מרכיבי הליבה של הסדר הבין־לאומי הליברלי. עם זאת, מדד ההצבעה אינו מאפשר להסיק בנפרד על כל אחד מן המרכיבים האלה.

איך הנושא קשור לשלטון החוק?

שלטון החוק נבחן ביכולת של כללים ברורים, ביקורת עצמאית והנמקה ציבורית להגביל החלטות גם במצבי לחץ. כאשר הכללים מוחלים באופן לא שווה או נחלשים מול כוח פוליטי, הדמוקרטיה מאבדת חלק מן ההגנות הליברליות שלה.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026