מתי פוליטיקאים מקטבים ומומחים מקרבים?
ניסוי בשבע מדינות מראה שרמזים מפלגתיים מקטבים תמיכה במדיניות קורונה, בעוד שמומחים וקואליציות רחבות מפחיתים קיטוב.
מתי תמיכת פוליטיקאים מקטבת מדיניות בריאות?
המאמר בוחן בניסוי בין־לאומי כיצד ייחוס מדיניות קורונה לאליטות פוליטיות ליברליות או שמרניות מקטב את התמיכה הציבורית, וכיצד ייחוסה למומחים לא־מפלגתיים או לקואליציות דו־מפלגתיות עשוי להפחית את הקיטוב.
בניסוי הופרדו תוכן המדיניות וזהות הגוף שהציע אותה: המשתתפים העריכו מדיניות שהדגישה בריאות ציבורית או התאוששות כלכלית, והיא יוחסה לאליטות ליברליות, לאליטות שמרניות, לקואליציה דו־מפלגתית או למומחים.
מה המאמר מצא או טוען בפועל?
המאמר נשען על ניסוי מקוון רחב שנערך בין 3 ל־20 באוגוסט 2020 בקרב 12,955 משיבים משבע מדינות: ברזיל, ישראל, איטליה, דרום קוריאה, שוודיה, בריטניה וארצות הברית. המשתתפים הוקצו להערכת אחת משתי מדיניות קורונה: מדיניות שהדגישה שמירה על בריאות הציבור והגבלות חמורות יותר, או מדיניות שהדגישה התאוששות כלכלית והגבלות קצרות ומתונות יותר.
הניתוח מראה שרמזים מפלגתיים יצרו קיטוב צפוי: משיבים ליברלים תמכו יותר במדיניות כאשר היא יוחסה לאליטות ליברליות, ומשיבים שמרנים תמכו יותר כאשר היא יוחסה לאליטות שמרניות. האפקט הופיע בכלל המדינות ולא היה ייחודי לארצות הברית; הוא היה חזק במיוחד בשוודיה ובאיטליה וחלש יותר בבריטניה.
המחקר מצא שתוכן המדיניות עדיין השפיע: מדיניות שהדגישה בריאות ציבורית זכתה לתמיכה גבוהה יותר ממדיניות שהדגישה התאוששות כלכלית. עם זאת, עצם השיוך הפוליטי של המדיניות שינה את כיוון התמיכה. לעומת זאת, הצגת מדיניות כתמוכה בידי מומחים לא־מפלגתיים או קואליציות דו־מפלגתיות סיפקה מסלול תקשורתי פחות מקטב לניהול משבר בריאותי.
איך רמז מומחי משנה תגובה ציבורית למדיניות קורונה?
לפני הצגת המדיניות והרמז על זהות מציעיה, המשתתפים דירגו את מידת האמון, החיבה והחום שחשו כלפי אליטות ליברליות, אליטות שמרניות ומומחים.
בכל שבע המדינות הביעו המשיבים יחס שלילי כלפי האליטות מן המחנה היריב ויחס חיובי כלפי האליטות מן המחנה שלהם וכלפי מומחים; היחס כלפי הגוף המציע נמצא במתאם חיובי עם התמיכה במדיניות.
מדוע אות פוליטי אינו רק מידע נוסף לאזרחים?
החוקרים מפרשים את השפעת האות הפוליטי כתוצאה של חלוקה למחנה פוליטי פנימי וחיצוני: זהות המציע מעוררת תהליכים רגשיים וחברתיים, ולא רק מוסיפה מידע על תוכן המדיניות.
בהתאם לכך, אותה מדיניות זכתה לתמיכה רבה יותר כשהוצגה בידי אליטות מן המחנה של המשיב מאשר כשהוצגה בידי אליטות מן המחנה היריב.
באילו תנאים מומחים יכולים להפחית פערים בין מחנות?
מדיניות שהוצגה כתמוכה בידי מומחים לא־מפלגתיים או קואליציות דו־מפלגתיות זכתה בכלל המדינות לתמיכה רחבה יותר והייתה פחות מקטבת ממדיניות שיוחסה רק לאליטות ליברליות או שמרניות.
החוקרים מדגישים שהיתרון של מומחים תלוי בשמירה על מעמדם הלא־מפלגתי: פוליטיזציה של מומחים עלולה לשחוק את אמינותם הרחבה ואת יכולתם לספק הכוונה בזמן משבר.
מה המחקר מלמד על ניהול משבר במדינות מקוטבות?
המחקר מציע שבתקשורת בזמן משבר בריאותי, הבלטת מומחים לא־מפלגתיים וקואליציות דו־מפלגתיות יכולה לצמצם את הקיטוב ולהרחיב את התמיכה במדיניות.
הדפוס הופיע במדינות בעלות תרבויות ומערכות פוליטיות שונות, וארצות הברית לא הייתה חריגה; לפי החוקרים, הדבר מצביע על כך שקיטוב בעקבות רמזים מפלגתיים אינו ייחודי למדינה אחת.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026