תפיסות דמוקרטיה בקרב מורי חינוך אסלאמי
המחקר מזהה שלוש ביקורות על הדמוקרטיה ומצביע על תרומה אפשרית של החינוך האסלאמי לדה־שבטיזציה ולדה־פרסונליזציה של משמעותה ומימושה בחברה הערבית בישראל.
כיצד מורי חינוך אסלאמי תופסים דמוקרטיה ואזרחות?
זהו מחקר איכותני הבוחן את תפיסות הדמוקרטיה והאזרחות של 14 מורים לחינוך דתי אסלאמי בבתי ספר תיכוניים ערביים בישראל.
כך נקודת הפתיחה היא קונקרטית: מורי חינוך אסלאמי, דת, זהות קהילתית, זכויות ופלורליזם. הפרטים האלה מאפשרים להבין מדוע הדיון נוגע למבנה פעולה ולא רק לעמדה אידאולוגית.
אילו ביקורות על הדמוקרטיה מזהה המחקר?
הנושא הראשון במחקר כולל שלוש ביקורות על הדמוקרטיה: ביקורת אתנו־פוליטית, ביקורת אפיסטמולוגית וביקורת תאולוגית־מוסרית.
הביקורת האתנו־פוליטית נוגעת לזכויות מיעוטים דתיים; הביקורת האפיסטמולוגית נוגעת לשלטון הרוב; והביקורת התאולוגית מוגדרת גם כמוסרית.
מהן הביקורות האתנו־פוליטית והאפיסטמולוגית?
הביקורת האתנו־פוליטית מצביעה על כישלונם של משטרים דמוקרטיים, ובהם ישראל, להגן על זכויותיהם של מיעוטים דתיים.
הביקורת האפיסטמולוגית מצביעה על חסרונו של שלטון הרוב בהבטחת חיים ראויים וצודקים לכל האזרחים.
מהי הביקורת התאולוגית, ואילו מכשולים תרבותיים מוצגים?
הביקורת השלישית שהמחקר מזהה היא ביקורת תאולוגית־מוסרית על הדמוקרטיה.
הנושא השני במחקר מדגיש מכשולים תרבותיים להשגת דמוקרטיה בחברה הערבית בישראל.
איזו תרומה אפשרית מיוחסת לחינוך האסלאמי?
המחקר מצביע על תרומה אפשרית של החינוך האסלאמי לדה־שבטיזציה ולדה־פרסונליזציה של משמעות הדמוקרטיה ושל מימושה בחברה הערבית בישראל.
באמצעות בחינת סוגיה זו, המחקר מרחיב את הידע על האופן שבו מורים מוסלמים ממשיגים דמוקרטיה וחינוך לאזרחות.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026