מסרים אנטי־מוסלמיים יכולים לגייס מצביעים מוסלמים במקום להרחיקם
אודליה אושרי, רעות איצקוביץ׳־מלכה, גיא מור־לן ושאול שנהב מראים בניסוי בקרב אזרחים גרמנים מוסלמים ממוצא טורקי כי חשיפה למסרי הדרה הגבירה כוונת השתתפות, רגשות שליליים ותמיכה בשמאל.
במקום נסיגה מן הזירה, חשיפה להדרה הובילה ליותר כוונת השתתפות, יותר תמיכה בשמאל ויותר כעס, פחד ועוינות בקרב המשתתפים המוסלמים.
שאלת המחקר והוויכוח על השתלבות
המחקר מציב שתי אפשרויות מנוגדות: אותות של הדרה יכולים להביא בני מיעוט לסגת מן הפוליטיקה, או להבליט איום משותף ולגייסם לפעולה קבוצתית. הניסוי בוחן איזו תגובה מופיעה מיד לאחר מסר אנטי־מוסלמי.
ברקע מציגים החוקרים פער תיאורי של יותר משלושים נקודות אחוז בהצבעה לשמאל בין מוסלמים ללא־מוסלמים בשמונה עשרה מדינות מערב אירופה בשנים 2002 עד 2020. נתון השוואתי זה מתאר דפוס אזורי, ואינו תוצאה של הניסוי הגרמני.
אוכלוסיית המחקר ומדדי ההשתלבות
הסקר נערך ביולי 2023 בקרב כאלף מוסלמים אזרחי גרמניה ממוצא טורקי שהיו בגירים ובעלי זכות הצבעה פדרלית. הפאנל המקוון הותאם להתפלגות הגיל והמגדר של אוכלוסיית היעד, ובניתוח הניסוי נכללו 983 משיבים.
השתלבות הוגדרה כמבנה רב־ממדי ולא כהיטמעות תרבותית. המדד כלל שייכות פסיכולוגית, יציבות כלכלית, מעורבות פוליטית, קשר חברתי עם גרמנים ילידים ושליטה בשפה הגרמנית.
הניסוי האקראי בשלושה סרטונים
302 משתתפים צפו בסרטון על פשעי שנאה אנטי־מוסלמיים, ו־304 צפו בסרטון על הצלחת מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה ועל עמדותיה האנטי־מוסלמיות. קבוצת ביקורת בת 377 משתתפים צפתה בסרטון ניטרלי.
לאחר הצפייה נשאלו המשתתפים על רגשות, כוונת השתתפות פוליטית וכוונת הצבעה. ההקצאה האקראית מאפשרת לייחס הבדלים מיידיים בין התנאים לסרטון, אך לא להניח שההשפעה תישאר לאורך זמן.
הממצאים על כוונת הצבעה ורגשות
שני סוגי ההדרה העלו כוונת השתתפות, סולידריות קבוצתית וכוונה להצביע לשמאל לעומת הסרטון הניטרלי. התמיכה המיועדת במפלגה הסוציאל־דמוקרטית עמדה על 19.9 אחוזים בביקורת, 33.4 אחוזים לאחר פשעי השנאה ו־24.5 אחוזים לאחר מסר הימין הקיצוני.
המסרים גם הגבירו כעס, פחד ועוינות. בסולם שבין אפס לאחת, הכעס הממוצע היה 0.28 בביקורת, 0.71 לאחר סרטון פשעי השנאה ו־0.66 לאחר סרטון הימין הקיצוני.
דור, זהות והניתוחים המשלימים
בני הדור השלישי או משיבים שלא זוהה אצלם רקע הגירה היו משולבים יותר בכל חמשת הממדים מבני הדור הראשון. באותה עת הם דיווחו גם על הפליה רבה יותר ועל הזדהות מוסלמית חזקה יותר, אך קשרים תצפיתיים אלה אינם קובעים מה גרם למה.
זהות מוסלמית חזקה העצימה את הכעס, הפחד והעוינות לאחר מסרי ההדרה בניתוח חקרני שלא נרשם מראש. גם ניתוח התשובות הפתוחות בעזרת מודל שפה ומודל סטטיסטי היה חקרני, ולכן הוא מספק הקשר פרשני ולא מבחן מאשש נוסף.
גבולות הסיבתיות וההכללה
הניסוי מודד כוונת הצבעה מיד לאחר סרטון ולא הצבעה שנרשמה בקלפי. השוואת בחירות 2021 לכוונה עתידית מרמזת על מעבר של חלק מן הלא־מצביעים והמתלבטים לשמאל, אך התאים קטנים והמחברים נזהרים בפירושה.
המחקר מתמקד בקהילה אחת במדינה אחת ובמשיבים מפאנל מקוון. אין בו ראיה לכך שהאפקט נשמר, מופיע אצל כל מיעוט מוסלמי באירופה, או שונה לפי דור, משום שהאינטראקציה הדורית לא הייתה מובהקת.
מה פירושה של השתלבות במחקר?
השתלבות אינה מוצגת כוויתור על זהות מוסלמית או כאימוץ מלא של תרבות הרוב. זהו מדד משולב של קשר למדינה ולחברה, משאבים כלכליים, פעילות פוליטית, יחסים חברתיים ויכולת לשונית.
הבחנה זו מאפשרת לאדם להיות משולב היטב ובכל זאת להזדהות בעוצמה עם קבוצתו הדתית. היא גם מסבירה מדוע השתלבות ודיווח על הפליה יכולים לעלות יחד במקום לבטל זה את זה.
מי נכלל במדגם?
המשיבים היו מוסלמים ממוצא טורקי, אזרחי גרמניה ובעלי זכות הצבעה בבחירות הפדרליות. הדגימה כללה תחילה מיקוד בחמש מדינות מזרחיות שבהן הימין הקיצוני הצליח בבחירות 2021, ולאחר מכן הורחבה לכל המדינה.
המחקר הבחין בין דור ראשון שנולד מחוץ לגרמניה, דור שני שלפחות אחד מהוריו היגר, ודור שלישי או משיבים שנולדו בגרמניה וגם הוריהם נולדו בה. ההגדרות משמשות לניתוח בתוך אוכלוסיית המחקר ואינן סיווג של כלל המוסלמים באירופה.
מה היה ההבדל בין שני מסרי ההדרה?
סרטון פשעי השנאה הציג הדרה חברתית ואיום של פגיעה אנטי־מוסלמית. סרטון הימין הקיצוני הציג הדרה פוליטית באמצעות הצלחה אלקטורלית ועמדות אנטי־מוסלמיות של מפלגה.
שני המסרים העלו השתתפות מיועדת, רגשות שליליים ותמיכה בשמאל ביחס לביקורת. עוצמת התוצאות לא הייתה זהה בכל מדד, ולכן אין לצמצם אותם למסלול פסיכולוגי יחיד.
כיצד השתנתה התמיכה במפלגה הסוציאל־דמוקרטית?
בקבוצת הביקורת התכוונו 19.9 אחוזים להצביע למפלגה הסוציאל־דמוקרטית. השיעור עלה ל־33.4 אחוזים לאחר סרטון פשעי השנאה ול־24.5 אחוזים לאחר סרטון הימין הקיצוני.
אלה שיעורים של כוונה מדווחת בסקר מיד לאחר חשיפה. הם אינם תחזית ודאית לתוצאת בחירות ואינם מראים לבדם אם המשיבים יתמידו בהחלטה.
האם המסרים גרמו לנסיגה מהפוליטיקה?
בתנאי הניסוי, התגובה הממוצעת הייתה גיוס ולא נסיגה. המשתתפים דיווחו על יותר כוונת השתתפות פוליטית ועל יותר נכונות להצביע לשמאל לאחר שני מסרי ההדרה.
הממצא נוגע לתגובה מיידית למסרים קצרים. הוא אינו שולל אפשרות שחשיפה חוזרת או ממושכת להדרה תיצור גם שחיקה, ייאוש או התרחקות אצל אנשים אחרים.
מה נמצא בקרב בני הדור השלישי?
בני הדור השלישי או מי שלא זוהה אצלם רקע הגירה קיבלו ציוני השתלבות גבוהים יותר מבני הדור הראשון בכל חמשת הממדים. במקביל הם דיווחו על יותר הפליה ועל זהות מוסלמית חזקה יותר.
המחקר מציע חשיפה רבה יותר, ציפיות מוגברות או רגישות להדרה כהסברים אפשריים. הנתונים התצפיתיים אינם מאפשרים לבחור ביניהם או לקבוע שהשתלבות עצמה גורמת לתחושת הפליה.
האם הדור שינה את עוצמת האפקט?
לא נמצאה אינטראקציה מובהקת בין דור לבין השפעת מסר ההדרה על כוונת ההצבעה לשמאל. במילים אחרות, הנתונים אינם תומכים בטענה שהאפקט הניסויי חזק יותר אצל בני דור שלישי.
אפשר לתאר את הדור השלישי כמשולב יותר וכמדווח יותר על הפליה ברמה התצפיתית. אסור להפוך את התיאור הזה לראיה שהדור הוא שהעצים את תגובת ההצבעה בניסוי.
איזה תפקיד מילאה זהות מוסלמית?
הזהות המוסלמית נמדדה באמצעות ארבעה פריטים שנועדו ללכוד הזדהות קבוצתית. בניתוח חקרני, זהות חזקה יותר נקשרה לכעס, פחד ועוינות עזים יותר לאחר מסרי ההדרה.
למשל, לאחר סרטון פשעי השנאה עלה הכעס החזוי מכ־0.53 ברמת הזהות הנמוכה לכ־0.78 ברמה הגבוהה. מאחר שהבדיקה לא נרשמה מראש, יש לראות בה כיוון למחקר נוסף ולא כממצא מאשש סופי.
מה מלמד ניתוח התשובות הפתוחות?
המשיבים התבקשו לכתוב מה גרמניה פירושה עבורם, והתשובות נותחו בעזרת מודל השפה GPT-4o ומודל Elastic Net למילים ולצירופי מילים. בתנאי ההדרה בלטו אזכורים של גזענות, שנאה ודחיקה לצד שאיפות לשלום, חירות, סובלנות, הזדמנות וצדק.
המחברים מפרשים את הצירוף כהיגיון של בעיה ופתרון, שבו ביקורת על המציאות מתקיימת לצד דרישה למימוש ערכים דמוקרטיים. זהו ניתוח חקרני ומסייע־מודל, ולא מדידה בלתי תלויה של מנגנון סיבתי.
מה אי אפשר להסיק על הצבעה בפועל?
אי אפשר להסיק מן הסקר כמה משתתפים יגיעו לקלפי או איזו מפלגה יבחרו לבסוף. כוונות עשויות להשתנות עם הזמן, עם מסע הבחירות ועם אירועים שלא נכללו בניסוי.
גם המעבר המדווח מן הבחירות הקודמות לכוונה עתידית מבוסס בחלקו על תאים קטנים. לכן התרומה המרכזית היא זיהוי של תגובת גיוס אפשרית בטווח המיידי, ולא חיזוי של תוצאה אלקטורלית.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 30 באוגוסט 2026