חוק הלאום: התיישבות, אזרחות ואתיקה בהקשר של כיבוש

מאמר: Israel’s ‘Nationality Law’: Reconsidering Settlement, Citizenship and Ethics in the Context of Occupation

חוקרות/ים: Eyal Chowers

כתב עת: Journal of Holy Land and Palestine Studies

תאריך: פורסם: 2022

DOI: https://doi.org/10.3366/hlps.2022.0284

תצלום על אזרחות, שייכות וזכויות בדמוקרטיה הישראלית
קרדיט תמונה: מקור התמונה U.S. Embassy Tel Aviv CC BY-SA 2.0 Wikimedia Commons

המאמר טוען שחוק הלאום מעגן חוקתית התיישבות יהודית, מצמצם אזרחות פלסטינית ומחליש מחויבויות שוויון וחירות.

מהו החידוש המרכזי בקריאת חוק הלאום?

המאמר אינו קורא את חוק הלאום רק כהצהרה זהותית. הוא רואה בו ניסוח חוקתי שמעניק קדימות להתיישבות יהודית ולתפיסה קרקעית של הציונות, גם כאשר המשמעות המעשית קשורה לשליטה בשטחים כבושים.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר מציב את חוק הלאום של 2018 בתוך מסורת ציונית שהייתה, לטענתו, ממוקדת בקרקע יותר מאשר במדינה. החידוש שהוא מזהה בחוק הוא לא עצם ההכרזה על אופייה היהודי של ישראל, אלא ההעלאה של ההתיישבות היהודית למעמד של יעד מדינתי מרכזי ובלעדי.

הטיעון קושר בין סעיף ההתיישבות לבין תנאי הכיבוש. המאמר טוען שהחוק מקדם התיישבות יהודית גם בהקשר שבו גבולות המדינה והשליטה בשטח אינם ניטרליים, ולכן הוא מטשטש גבולות פוליטיים ומשפטיים במקום להבהיר אותם.

המאמר טוען שהחוק מצמצם את משמעות האזרחות של פלסטינים אזרחי ישראל, גם אם אינו שולל אותה פורמלית. צמצום זה מקרב באופן סמלי בין מעמדם לבין מצבם של פלסטינים בגדה המערבית, ומלווה בהתרחקות מהתחייבויות הכרזת העצמאות לחירות פוליטית ולשוויון.

איך ההתיישבות הופכת ליעד חוקתי?

לפי המאמר, החוק מציין ומחזק את ההתיישבות היהודית כערך מדינתי מרכזי. בכך הוא מעלה לדרגת עיקרון חוקתי מדיניות שמעצבת את המרחב, את הגבולות ואת היחס בין יהודים לפלסטינים.

מה קורה לאזרחות הפלסטינית בישראל?

החוק אינו שולל אזרחות פורמלית מן הפלסטינים אזרחי ישראל, אך הוא מצמצם את משמעותה הציבורית והסמלית. המאמר מדגיש שהחוק מטשטש את ההבחנה בין אזרחים פלסטינים בישראל לבין פלסטינים הנתונים לשליטה ישראלית בגדה.

מדוע הכרזת העצמאות חשובה לטיעון?

הכרזת העצמאות הציגה מחויבויות לחירות פוליטית ולשוויון. צ׳אוארס טוען שחוק הלאום מרחיק את המדינה מן הממד האתי הזה, משום שהוא מעגן את זהות המדינה בלי לשמר באופן מקביל מחויבות חוקתית לשוויון לכל תושביה ואזרחיה.

כיצד הכיבוש חוזר אל תוך החוקתיות הישראלית?

המאמר טוען שהשליטה הצבאית בפלסטינים אינה נשארת מחוץ לגבולות המשפט החוקתי הישראלי. היא משפיעה על האופן שבו המדינה מנסחת את עצמה, את יעדיה ואת גבולות הקהילה הפוליטית שלה.

מהי משמעות המאמר לדיון בדמוקרטיה?

המאמר מציג את חוק הלאום כנקודת מבחן לדמוקרטיה הישראלית: האם המדינה מסוגלת לשלב זהות לאומית עם שוויון פוליטי, או שהעיגון החוקתי של הלאומיות היהודית דוחק החוצה את הממד האזרחי והאתי.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 11 ביולי 2026