שימוש לרעה בסמכות המכוננת בישראל

מאמר: From Supra-Constitutional Principles to the Misuse of Constituent Power in Israel

חוקרות/ים: Suzie Navot; Yaniv Roznai

כתב עת: European Journal of Law Reform

תאריך: פורסם: 2019

DOI: https://doi.org/10.5553/ejlr/138723702019021003012

תצלום על שימוש לרעה בסמכות המכוננת בישראל
קרדיט תמונה: מקור התמונה Gideon Markowiz CC BY 4.0 Wikimedia Commons

המאמר מסביר מדוע גם הסמכות לחוקק חוקי יסוד זקוקה לגבולות כאשר היא משמשת לעקיפת כללי המשחק החוקתיים.

איך שימוש לרעה בסמכות המכוננת מאיים על חוקי היסוד?

המאמר בוחן את גבולות הסמכות המכוננת בישראל: הסמכות של הכנסת לחוקק ולתקן חוקי יסוד. הנקודה החשובה היא שהדיון נשאר מחובר למקרה ולמנגנון שהמאמר מנתח, ולא לטענה כללית בלבד על דמוקרטיה.

מדוע הכנסת כרשות מכוננת יוצרת בעיה ייחודית?

חוק יסוד יכול להיראות חוקתי בשם ובצורה, אך למעשה לקדם פתרון זמני, פרסונלי או פוליטי שנועד לחמוק ממגבלות רגילות. הנקודה החשובה היא שהדיון נשאר מחובר למקרה ולמנגנון שהמאמר מנתח, ולא לטענה כללית בלבד על דמוקרטיה.

מה ההבדל בין עקרונות על-חוקתיים לדוקטרינת שימוש לרעה?

אם חוקי יסוד הופכים לכלי פוליטי רגיל, החוקתיות מאבדת את תפקידה כמסגרת שמגבילה כוח ומייצבת את כללי המשחק. הנקודה החשובה היא שהדיון נשאר מחובר למקרה ולמנגנון שהמאמר מנתח, ולא לטענה כללית בלבד על דמוקרטיה.

איך חוק יסוד יכול להיות זמני או פרסונלי מדי?

נבות ורוזנאי מנתחים את התפתחות החוקתיות הישראלית מן הדיון בעקרונות על־חוקתיים אל דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת. המאמר מסביר כיצד הכנסת, הפועלת גם כרשות מכוננת, יכולה להשתמש בחוקי יסוד כדי לעקוף מגבלות פוליטיות ומשפטיות.

המאמר מצביע על נטייה לתקן חוקי יסוד בתגובה לאירועים פוליטיים הדורשים מענה מיידי, ובכלל זה באמצעות תיקונים חוקתיים זמניים; בעקבות תיקונים אלה הוגשו עתירות שטענו לשימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת.

מה קורה כשהחוקתיות הופכת לכלי פוליטי רגיל?

החשיבות הפרשנית של המקור היא בכך שהוא מעביר את הדיון מן הסיסמה הכללית אל המנגנונים המוסדיים, המשפטיים או החברתיים שבהם הדמוקרטיה נבחנת בפועל. לכן כדאי לקרוא אותו כמקור שמחדד לא רק עמדה נורמטיבית, אלא גם את הדרך שבה מושגים כמו שוויון, זכויות, ייצוג, סמכות ואחריות ציבורית מקבלים צורה מוסדית קונקרטית.

המאמר מסביר מדוע גם הסמכות לחוקק חוקי יסוד זקוקה לגבולות כאשר היא משמשת לעקיפת כללי המשחק החוקתיים. הנקודה החשובה היא שהדיון נשאר מחובר למקרה ולמנגנון שהמאמר מנתח, ולא לטענה כללית בלבד על דמוקרטיה.

איך המאמר מציב גבולות לכוח מכונן בישראל?

החשיבות הפרשנית של המקור היא בכך שהוא מעביר את הדיון מן הסיסמה הכללית אל המנגנונים המוסדיים, המשפטיים או החברתיים שבהם הדמוקרטיה נבחנת בפועל. לכן כדאי לקרוא אותו כמקור שמחדד לא רק עמדה נורמטיבית, אלא גם את הדרך שבה מושגים כמו שוויון, זכויות, ייצוג, סמכות ואחריות ציבורית מקבלים צורה מוסדית קונקרטית.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026