התפתחות הדמוקרטיה הברזילאית בשיח בחירות

מאמר: Evolution of Brazilian Democracy: Unveiling Election Dynamics in Political Issues, Negativity, and Acclaim

חוקרות/ים: Isabella Gonçalves, Mathias-Felipe De-Lima-Santos, Vicente Fenoll, Yossi David

כתב עת: Politics and Governance

תאריך: פורסם: 2024

DOI: https://doi.org/10.17645/pag.8060

תצלום הקשור להתפתחות הדמוקרטיה הברזילאית בשיח בחירות
קרדיט תמונה: מקור התמונה Rakoon CC0 Wikimedia Commons

המאמר מראה שבבחירות לנשיאות ברזיל ב-2022 הקמפיין בטוויטר נטה יותר לשליליות, בעוד שחינוך ובריאות נקשרו למסרי שבח ושחיתות וקוביד-19 נקשרו למסרים שליליים.

מושגי יסוד בקצרה

המחקר מבחין בין מסרים שליליים, המפיצים מידע לא־מחמיא על יריבים כדי לפגוע בדימוים, לבין מסרי שבח, שבהם מועמדים מקדמים את עצמם באמצעות הדגשת כישוריהם, הישגיהם ועמדות המדיניות שלהם.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר בוחן 1,191 הודעות שפורסמו בטוויטר במהלך הבחירות לנשיאות ברזיל ב-2018 וב-2022. החוקרים דגמו עד 150 פוסטים לכל מועמד ולכל מערכת בחירות מתוך 3,079 פרסומים, וקידדו מסרים שליליים נגד יריבים לצד מסרי שבח עצמי על כישורים, הישגים ועמדות מדיניות.

הניתוח קידד גם נושאים פוליטיים כגון זכויות אזרח, שחיתות, קוביד-19, פשיעה, כלכלה, חינוך, מרוץ הבחירות, סביבה, יחסי חוץ, מדיניות מגדר, בריאות ומדיניות מוסדית. מאחר שכל פוסט יכול היה לכלול יותר מנושא אחד ויותר מאסטרטגיית קמפיין אחת, המחקר בחן קשרים בין נושאים לבין סוגי מסרים ולא רק שכיחות כללית.

המחקר מצא שב-2022 הקמפיין היה נוטה יותר לשליליות מאשר ב-2018. חינוך ובריאות נקשרו למסרי שבח, בעוד שחיתות וקוביד-19 נקשרו למסרים שליליים; מדיניות מגדר נקשרה לשני הכיוונים, כממצא המשקף את אופייה המקוטב בפוליטיקה הברזילאית.

מה עומד במרכז המאמר?

במרכז המאמר עומדות שתי שאלות: אילו נושאים פוליטיים קשורים למסרים שליליים ולמסרי שבח, וכיצד השתנה השימוש בשתי אסטרטגיות הקמפיין בין הבחירות לנשיאות ב-2018 וב-2022.

אילו נושאים נקשרו למסרים שליליים?

מודל הרגרסיה מצא קשר מובהק בין מסרים שליליים לבין שחיתות, קוביד-19 ומדיניות מגדר.

לעומת זאת, לא נמצא קשר מובהק בין מסרים שליליים לבין פשיעה, זכויות אזרח או הנושאים המהותיים כלכלה, מדיניות מוסדית, חינוך ובריאות; לכן ההשערה על נושאים מפלגים נתמכה רק חלקית.

אילו נושאים נקשרו למסרי שבח?

מסרי שבח נקשרו באופן מובהק לחינוך, לבריאות ולמדיניות מגדר.

לא נמצא קשר מובהק בין מסרי שבח לבין כלכלה או מדיניות מוסדית, ולכן ההשערה על קשר בין נושאים מהותיים למסרי שבח נתמכה רק חלקית.

איזו תרומה ציבורית יש לקריאה בו?

ההשוואה בין מערכות הבחירות מראה שב-2022 עלה שיעור המסרים השליליים וירד שיעור מסרי השבח לעומת 2018.

מודלי הרגרסיה אישרו שב-2022 מסרים היו בסבירות גבוהה יותר להיות שליליים ובסבירות נמוכה יותר להיות מסרי שבח.

כיצד נערך המחקר?

כאשר המאמר עוסק בצמיחה, מימון או מוסדות כלכליים, נקודת המפתח היא שהשוק אינו פועל בחלל ריק. חוזים, זכויות קניין, בתי משפט, תקציבים ורגולציה הם חלק מן התנאים שמאפשרים פעילות כלכלית יציבה.

הקידוד כלל את כל רכיבי הציוץ, לרבות תמונות והדקה הראשונה של סרטונים, וההשערות נבדקו באמצעות שני מודלים של רגרסיה לוגיסטית בינארית.

מה המשמעות הדמוקרטית של העלייה בשליליות?

המחברים מזהירים שהמעבר למסרים שליליים וסנסציוניים עלול לדחוק הצעות מדיניות קונקרטיות ולהעמיק קיטוב ואי־אמון בדמויות פוליטיות.

עם זאת, הם מדגישים כי ייתכן שהמגמה תלויה בנסיבות התקופה, ולכן נדרש מחקר המשך כדי לבדוק אם היא נמשכת.

מה נמצא לגבי הבדלים בין מועמדים?

במודל השליליות לא נמצאו הבדלים מובהקים בין המועמדים, והחוקרים מפרשים זאת כמגמה כללית בנוף הפוליטי הברזילאי.

במודל מסרי השבח נמצאו הבדלים מובהקים: הפוסטים של Lula היו בסבירות גבוהה יותר לכלול מסרי שבח מאלה של Ciro Gomes, ואילו הפוסטים של Bolsonaro היו בסבירות נמוכה יותר.

מהן מגבלות המחקר?

השימוש בנתוני Twitter מגביל את האפשרות להכליל את הממצאים, בשל ההיגיון הייחודי של הפלטפורמה, מאפייני המשתמשים ודפוסי המעורבות בה.

המחברים מציעים להרחיב מחקרים עתידיים לפלטפורמות נוספות ולהשוואות בין מדינות לאורך זמן, כדי לבדוק אם דפוסי השליליות נמשכים גם בהקשרים אחרים.

מהי השורה התחתונה?

השורה התחתונה היא שדעת קהל, בחירות וקיטוב פוליטי הוא נושא בעל משמעות דמוקרטית רחבה. הוא משפיע על האופן שבו כללים נוצרים, נאכפים ומצדיקים את עצמם מול אזרחים וקבוצות שונות.

באמצעות השוואה לאורך זמן בברזיל, המחקר מרחיב את הספרות על קמפיינים שליליים מעבר לצפון הגלובלי ומדגיש שהקשרים בין נושאים לאסטרטגיות קמפיין תלויים בהקשר.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026