ספורטאים ערבים בתקשורת העברית ומודל צר של דו־קיום

מאמר: Ethnic Coexistence in Deeply Divided Societies: The Case of Arab Athletes in the Hebrew Media

חוקרות/ים: Yuval Yonay, Eran Shor

כתב עת: Sociological Quarterly

תאריך: פורסם: 2014

DOI: https://doi.org/10.1111/tsq.12056

תצלום או צילום עריכתי חם ומפורט על קיום אתני משותף וספורטאים ערבים בתקשורת העברית
קרדיט תמונה: מקור התמונה Alisdare Hickson from Woolwich, United Kingdom CC BY-SA 2.0 Wikimedia Commons

המאמר מציג את הספורט כמרחב שבו דו־קיום תקשורתי תלוי לעיתים בקבלת גבולות הרוב היהודי.

איך ספורטאי ערבי מתקבל בתקשורת העברית?

המאמר בוחן ייצוגים של ספורטאים ערבים בתקשורת העברית בישראל, כסוגיה של נראות, הכרה וגבולות קבלה בחברה מחולקת. הניסוח נשאר זהיר משום שהמקור נשען כאן על הצלבת מקורות מאמריים ולא על טקסט מלא פתוח.

מדוע דו-קיום תקשורתי יכול להיות צר ומותנה?

המקורות מצביעים על דו־קיום במובן צר: הכרה בספורטאי הערבי כאשר הוא מתאים לציפיות יהודיות־ישראליות ואינו מערער על הסיפור הלאומי הדומיננטי. הניסוח נשאר זהיר משום שהמקור נשען כאן על הצלבת מקורות מאמריים ולא על טקסט מלא פתוח.

איפה עברית, הצלחה ספורטיבית וזהות פלסטינית נפגשות?

במקרה של שחקני הכדורגל הערבים, התקציר מציין כי הם מצופים להצניע את זהותם הפלסטינית, לשלוט בעברית ולהזדהות עם הנרטיב והעמדות היהודיים.

מה גבולות הסיפור היהודי-ישראלי מאפשרים להראות?

לכן הספורט מופיע גם כמרחב של נראות והערכה, וגם כמנגנון שמסמן איזה סוג של ערביות נחשב מקובל. יונאי ושור בוחנים כיצד התקשורת העברית מציגה ספורטאים ערבים בחברה מחולקת.

לפי התקציר, עיתונאים ואישי ציבור יהודים מפרשים דו־קיום כקבלה מלאה מצד אזרחים ערבים של נקודת המבט והנרטיב היהודיים.

איך ספורט נעשה מרחב של נראות ושל משמוע?

על בסיס מקורות מאומתים, המאמר מתואר כניתוח של שפת דו־קיום שבה קבלה יהודית מותנית לעיתים בהצגת הספורטאי הערבי כמי שמקבל את גבולות העמדה היהודית־ישראלית. משום שבסיס המקור הוא טריאנגולציה משנית ולא קריאת טקסט מלא, הסיכום נשאר נאמן למסגרת שאומתה ואינו מייחס למקור ממצאים פרקיים או דוגמאות שלא תועדו.

המאמר מציג את הספורט כמרחב שבו דו־קיום תקשורתי תלוי לעיתים בקבלת גבולות הרוב היהודי. הניסוח נשאר זהיר משום שהמקור נשען כאן על הצלבת מקורות מאמריים ולא על טקסט מלא פתוח.

מה חשוב להשאיר זהיר ללא טקסט מלא?

משום שבסיס המקור הוא טריאנגולציה משנית ולא קריאת טקסט מלא, הסיכום נשאר נאמן למסגרת שאומתה ואינו מייחס למקור ממצאים פרקיים או דוגמאות שלא תועדו. לכן כדאי לקרוא אותו כמקור שמחדד לא רק עמדה נורמטיבית, אלא גם את הדרך שבה מושגים כמו שוויון, זכויות, ייצוג, סמכות ואחריות ציבורית מקבלים צורה מוסדית קונקרטית.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026