הקרן החדשה לישראל מול דחיקת חברה אזרחית

מאמר: Encroachment and Reaction of Civil Society in Non-liberal Democracies: The Case of Israel and the New Israel Fund

חוקרות/ים: Hagai Katz, Benjamin Gidron

כתב עת: Nonprofit Policy Forum

תאריך: פורסם: 2021

DOI: https://doi.org/10.1515/npf-2020-0043

תצלום: דחיקת החברה האזרחית ותגובתה בדמוקרטיות לא־ליברליות
קרדיט תמונה: מקור התמונה Chenspec CC BY-SA 4.0 Wikimedia Commons

המאמר מראה כיצד דחיקת הקרן החדשה לישראל הפכה גם למנוע של תגובה אסטרטגית מצד חברה אזרחית ליברלית.

איך הקרן החדשה לישראל נעשית מקרה של דחיקת חברה אזרחית?

המאמר בוחן את היחסים בין המדינה, ארגוני ימין והקרן החדשה לישראל. המוקד הוא האופן שבו דמוקרטיה לא־ליברלית מפעילה לחץ על ארגונים המזוהים עם זכויות אדם, פלורליזם וביקורת שלטונית.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר מציב את הקרן החדשה לישראל כמקרה מדגים של דחיקת חברה אזרחית בדמוקרטיה לא־ליברלית. הוא ממקם את המקרה הישראלי בתוך תהליכים רחבים יותר: נסיגה דמוקרטית, עליית פופוליזם לא־ליברלי, חזרת הימין הקיצוני, פגיעה בשומרי סף ועלייה בלאומנות ובחד־צדדיות.

הניתוח טוען שהדחיקה בישראל כוללת פעולות מתואמות של ממשלות ימין וארגונים לא־ממשלתיים בני בריתן. הכלים המתוארים הם חקיקה, מתקפות רטוריות, ניסיונות לצמצם מימון בינלאומי ויחס שונה לארגונים לפי עמדתם הפוליטית, במיוחד כלפי שחקנים המזוהים עם שמאל וזכויות אדם.

ראיונות עם מנהיגים לשעבר ובהווה בקרן החדשה לישראל מראים שההתקפות עוררו גם תגובת נגד. החברה האזרחית הליברלית נעשתה אסטרטגית ומקצועית יותר, והדגישה תמיכה בתשתיות רחבות של חברה אזרחית ודמוקרטיה; בכך המאמר מציג את החברה האזרחית גם כמטרה של הלחץ וגם כשחקן שמגיב לו.

מה עושה רטוריקה נגד מימון זר לארגוני זכויות?

המאמר מצביע על שילוב של לחץ חקיקתי, מתקפות ציבוריות ורטוריקה נגד מימון זר. מול זאת הקרן החדשה פיתחה תגובה מקצועית ואסטרטגית יותר, ולא הסתפקה בהתגוננות אד־הוק.

כיצד חקיקה וקמפיינים ציבוריים מצמצמים מרחב ליברלי?

לפי המאמר, ממשלות ימין וארגונים לא־ממשלתיים בני בריתן פעלו בתיאום להחלשת שחקנים בחברה האזרחית המזוהים עם השמאל ולשלילת הלגיטימיות שלהם. בין הכלים שנמנו: חקיקה, מתקפות רטוריות, ניסיונות לצמצם מימון בינלאומי ויחס שונה לפי עמדה פוליטית.

איך הקרן מגיבה ללחץ ארגוני ופוליטי?

כץ וגדרון מנתחים את הקרן החדשה לישראל כמקרה מבחן לדחיקת חברה אזרחית ליברלית בדמוקרטיה לא־ליברלית. הם מתארים התקפות פוליטיות וציבוריות, לחץ סביב מימון מחו״ל, ותגובה ארגונית שהפכה מהתגוננות נקודתית למעורבות אסטרטגית יותר.

לפי הראיונות עם מנהיגים בעבר ובהווה בקרן החדשה לישראל, ההתקפות הניעו שחקנים בחברה האזרחית הליברלית להגיב באמצעות התמקצעות, פעולה אסטרטגית יותר והתמקדות בתמיכה בתשתיות של החברה האזרחית והדמוקרטיה.

מדוע חברה אזרחית אינה רק קורבן של נסיגה דמוקרטית?

המאמר מתאר כיצד שחקנים בחברה האזרחית חיזקו יכולות תקשורת והערכת תוכניות, התאימו אסטרטגיות של יחסי ציבור ומשפט, והעבירו את הדגש לתמיכה בתשתיות החברה האזרחית. תגובות אלה מציגות אותם לא רק כמטרות של לחץ אלא גם כסוכני פעולה.

המאמר מראה כיצד דחיקת הקרן החדשה לישראל הפכה גם לזירה של התארגנות נגדית מצד חברה אזרחית ליברלית. הנקודה החשובה היא שהדיון נשאר מחובר למקרה ולמנגנון שהמאמר מנתח, ולא לטענה כללית בלבד על דמוקרטיה.

מה המקרה הישראלי מוסיף להבנת דמוקרטיות לא-ליברליות?

המקרה הישראלי מדגים כיצד ממשלות ימין וארגונים לא־ממשלתיים בני בריתן משלבים חקיקה, מתקפות רטוריות, ניסיונות לצמצם מימון בינלאומי ויחס שונה לפי עמדה פוליטית כדי להחליש שחקנים ליברליים בחברה האזרחית ולשלול את הלגיטימיות שלהם.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026