האם לחיילים יש קול בהחלטות על מבצעים צבאיים?

מושגי יסוד בקצרה

מוסדות דמוקרטיים הם הכללים והארגונים שמתרגמים רצון ציבורי למדיניות ומגבילים את השימוש בכוח. בהקשר של המאמר, המושג חשוב משום שהוא מאפשר לבחון לא רק מי מחזיק בכוח, אלא גם כיצד הכוח מבוקר ומוצדק.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המחקר ערך סקרים מקוונים בצרפת, ישראל, בריטניה וארצות הברית, עם מדגמים של 1,089 משיבים בצרפת, 1,624 בישראל, 2,448 בבריטניה ו-2,451 בארצות הברית. המשיבים היו בני 18 ומעלה ונמצאו במדינה שבה נערך הסקר, והמדגמים הותאמו ככל האפשר למדדי ייחוס לאומיים.

בניסוי, המשיבים קראו תיאור של חייל לפני פריסה למבצע צבאי אפשרי, ובחלק מן המדינות שונו מאפייני התיאור כדי לבחון כיצד מניעי השירות ועמדת החייל משפיעים על תמיכת הציבור. המאמר מצא שכאשר חיילים נתפסים כמי שמשרתים ממניעים חיצוניים, כגון שכר או מחסור באפשרויות אחרות, המשיבים נטו יותר להסיק שהם אינם תומכים בפריסה.

המאמר טוען שתפיסת עמדת החיילים משפיעה על תמיכה במבצע דרך שני מנגנונים: הערכה שחיילים התומכים במשימה יפעלו טוב יותר בשדה הקרב, ורגישות מוסרית לשאלה אם החיילים עצמם מסכימים להישלח לסיכון. לכן, גם בדמוקרטיות שבהן ההחלטה על שימוש בכוח מתקבלת בידי מוסדות אזרחיים, עמדות החיילים עשויות לעצב את הלגיטימציה הציבורית למבצע.

מה עומד במרכז המאמר?

המאמר בוחן אם האופן שבו אזרחים תופסים את תמיכת החיילים במבצע צבאי משפיע על תמיכתם שלהם במבצע. הוא מרחיב ממצא קודם מארצות הברית להשוואה בין צרפת, ישראל, בריטניה וארצות הברית, ובוחן שלושה הסברים אפשריים: ביצועים בשדה הקרב, הסכמה ואמפתיה, וחוב חברתי.

מהי השאלה המוסדית המרכזית?

השאלה המוסדית היא כיצד עמדותיהם של חיילים מן השורה משפיעות בעקיפין על השימוש בכוח, אף שההחלטה על מבצעים צבאיים מסורה לנבחרי הציבור והחיילים אינם בעלי זכות וטו. המחקר מתמקד אפוא בהשפעת עמדות החיילים על התמיכה הציבורית, לא בהעברת סמכות ההכרעה לידיהם.

מן הזווית הדמוקרטית, הדיון חשוב מפני שהוא בוחן את הקשר בין עיצוב מוסדי לבין יכולת של חברה לשמור על גבולות כוח, זכויות והשתתפות. לכן גם מאמר כלכלי או מנהלי יכול להיות רלוונטי להבנת דמוקרטיה ליברלית.

אילו מנגנונים מקשרים בין עמדות החיילים לתמיכת הציבור?

מנגנון הביצועים מבוסס על ההערכה שחיילים התומכים במשימה יפעלו טוב יותר בשדה הקרב, ולכן יגדילו את סיכויי ההצלחה. הניתוח מצא שתפיסת ביצועי החייל תיווכה חלק מן הקשר בין תמיכתו הנתפסת במבצע לבין תמיכת המשיבים בו.

מנגנון ההסכמה והאמפתיה מבוסס על רגישותם של אנשים לשאלה אם החיילים נשלחים מרצונם אל הסכנה. בצרפת ובבריטניה, שבהן נמדדה אמפתיה, משיבים אמפתיים יותר היו בדרך כלל רגישים יותר לעמדתו הנתפסת של החייל.

האם חוב חברתי מסביר את הקשר?

השערת החוב החברתי גורסת שככל שאזרחים חשים מחויבים יותר כלפי מי שמשרתים, כך הם יעניקו משקל רב יותר לעמדות החיילים ביחס למבצע. המחקר בחן זאת באמצעות ההבחנה בין שירות שנתפס כנרכש במחיר השוק לבין שירות שנתפס כנרכש במחיר נמוך ממנו.

הממצאים לא תמכו בהסבר זה: תמיכתו הנתפסת של החייל ניבאה את תמיכת המשיבים במבצע בכל קבוצות הטיפול, ולא נמצא שהשפעתה השתנתה בהתאם למידת החוב החברתי שיוחסה לחיילים.

כיצד תוכנן המחקר ההשוואתי?

המחקר משתמש בתכנון השוואתי של מקרים שונים מאוד: ארבע דמוקרטיות הנבדלות במסורות האזרחות, ברמת האיום, בשיטת הגיוס ובקצב הפעילות המבצעית. הבחירה נועדה לבדוק אם הקשר בין עמדות החיילים לתמיכת הציבור מופיע למרות ההבדלים האלה.

בסקרי הניסוי הוצגו למשיבים כתבות מדומות על מבצע צבאי אפשרי ועל חייל או קצין העומד לפני פריסה. לאחר מכן נשאלו המשיבים על תמיכתם במבצע ועל אמונותיהם ביחס לעמדת החייל, ובחלק מן הסקרים גם על ביצועיו הצפויים.

מה אפשר ללמוד ממנו על דמוקרטיה ליברלית?

ההשוואה כוללת מדינות שבהן בולטת מסורת אזרחות ליברלית, בריטניה וארצות הברית, ומדינות המזוהות היסטורית עם מסורת רפובליקנית, צרפת וישראל. המחברים בחנו אם ההבדלים האלה משנים את מידת הרגישות של הציבור לעמדות החיילים.

הממצאים היו דומים בארבע המדינות: בכל אחת מהן תפיסת תמיכת החיילים הייתה קשורה לתמיכת הציבור במבצע. עם זאת, המחקר אינו קובע מדוע נוצרה התכנסות זו בין מסורות האזרחות, ומציג זאת כשאלה למחקר עתידי.

כיצד נמדדה תמיכת החיילים?

הניסוי לא הציג ישירות עמדה מפורשת של החייל כלפי המבצע. במקום זאת הוא שינה את המניע המיוחס לשירותו, משום שמחקר קודם הראה שמשיבים מסיקים ממניעים פנימיים או חיצוניים אם החייל תומך בפריסה.

בצרפת, בבריטניה ובארצות הברית הוצגו כמה סיפורי שירות פנימיים וחיצוניים, לצד קבוצת ביקורת. בישראל הותאם הניסוי להקשר המקומי: הוצג קצין, וההשוואה צומצמה למניע פנימי ולמניע של שכר והטבות.

מה עשויה להיות נקודת המחלוקת?

נקודת המחלוקת עשויה להיות האם מוסדות מסוימים הם גורם עצמאי שמייצר תוצאות טובות יותר, או שהם משקפים תנאים חברתיים, היסטוריים וכלכליים מוקדמים יותר. ההבחנה הזאת חשובה במיוחד כאשר משתמשים במחקר כדי להצדיק רפורמות ציבוריות.

גם היקף ההכללה מוגבל: ייתכן שתמיכת החיילים משפיעה פחות במלחמות רחבות או כמעט קיומיות. נוסף על כך, מדדי אמפתיה נכללו רק בצרפת ובבריטניה, והערכת ביצועי שדה הקרב לא נמדדה בארצות הברית.

מהי השורה התחתונה?

השורה התחתונה היא שבארבע הדמוקרטיות שנבדקו, תמיכת הציבור במבצע צבאי הייתה תלויה במידה משמעותית באמונה שהחיילים עצמם תומכים בו. הממצאים תמכו במנגנוני הביצועים וההסכמה והאמפתיה, אך לא במנגנון החוב החברתי.

המחקר מוסיף למודלים של דעת קהל על שימוש בכוח גורם שנזנח בהם: עמדותיהם הנתפסות של החיילים ביחס לפריסתם. המחברים מזהירים כי הצגת חיילים כמופת לפטריוטיות ולאזרחות טובה עשויה לשמש לעיצוב התמיכה הציבורית במבצעים צבאיים.