ציונות נוצרית, מהגרי עבודה והמדינה היהודית
מחקר על כנסיות אוונגליסטיות של מהגרי עבודה בישראל ועל ציונות נוצרית כחוויה דתית מקומית.
איך ציונות נוצרית נעשית מקומית בישראל?
המאמר בוחן כנסיות אוונגליסטיות של מהגרי עבודה בישראל ואת האופן שבו ציונות נוצרית מקבלת משמעות מקומית בארץ הקודש, בתוך יחסים מורכבים של דת, הגירה ומדינה יהודית. המאמר מוסיף שכבה מקומית לדיון בציונות נוצרית.
המאמר מתמקד בקהילות אוונגליסטיות של מהגרי עבודה בישראל ובקשר שלהן למדינה היהודית ולדימויי ארץ הקודש. הוא מראה שציונות נוצרית אינה רק תנועה חיצונית שמביטה בישראל מרחוק או לובי פוליטי בינלאומי, אלא גם שפה דתית וחברתית שמאומצת ומעוצבת על ידי קהילות מהגרים החיות בתוך ישראל.
מה מגלות כנסיות מהגרי העבודה האוונגליסטיות?
דרך הכנסיות האוונגליסטיות, המאמר בוחן כיצד אנשים שאינם שייכים למעמד האזרחות המרכזי של המדינה מוצאים משמעות דתית במרחב הישראלי, ולעיתים גם מאמצים תפיסות שמחברות בין המקרא, העם היהודי, המדינה והחוויה המקומית שלהם כמהגרים. כך נוצרת שייכות רוחנית שאינה חופפת לשייכות אזרחית.
איך שייכות רוחנית נפרדת מאזרחות?
המאמר מוסיף שכבה מקומית לדיון בציונות נוצרית. הוא מראה כיצד מהגרי עבודה נוצרים עשויים למצוא בישראל משמעות דתית עמוקה, גם כאשר מעמדם האזרחי והחברתי אינו מקנה להם שייכות מלאה למדינה היהודית.
מה עושה ארץ הקודש לחוויית ההגירה?
המאמר מתמקד בקהילות אוונגליסטיות של מהגרי עבודה בישראל ובקשר שלהן למדינה היהודית ולדימויי ארץ הקודש. הוא מראה שציונות נוצרית אינה רק תנועה חיצונית שמביטה בישראל מרחוק או לובי פוליטי בינלאומי, אלא גם שפה דתית וחברתית שמאומצת ומעוצבת על ידי קהילות מהגרים החיות בתוך ישראל. דרך הכנסיות האוונגליסטיות, המאמר בוחן כיצד אנשים שאינם שייכים למעמד האזרחות המרכזי של המדינה מוצאים משמעות דתית במרחב הישראלי, ולעיתים גם מאמצים תפיסות שמחברות בין המקרא, העם היהודי, המדינה והחוויה המקומית שלהם כמהגרים. כך נוצרת שייכות רוחנית שאינה חופפת לשייכות אזרחית.
איך מדינה יהודית נקראת בידי לא-אזרחים נוצרים?
המאמר מוסיף שכבה מקומית לדיון בציונות נוצרית. הוא מראה כיצד מהגרי עבודה נוצרים עשויים למצוא בישראל משמעות דתית עמוקה, גם כאשר מעמדם האזרחי והחברתי אינו מקנה להם שייכות מלאה למדינה היהודית.
מה המאמר מוסיף להבנת דת והגירה?
לכן המאמר ציונות נוצרית, מהגרי עבודה והמדינה היהודית אינו רק פריט נוסף ברשימת המחקרים, אלא דרך לקרוא מחדש את המנגנון שהמאמר מציב במרכז: מי מקבל הגנה, הכרה או השפעה, ואילו גבולות מוסדיים וחברתיים מעצבים את האפשרויות האלה.
בכך המאמר מרחיב את מושג השייכות בישראל: לצד אזרחות ולאומיות, קיימות גם צורות דתיות ומהגריות של זיקה למקום, שאינן מעניקות כוח פוליטי מלא אך משפיעות על חיי הקהילה.
הקריאה המוצעת כאן נשארת צמודה לממצא המרכזי של ציונות נוצרית, מהגרי עבודה והמדינה היהודית: המוסדות, הקטגוריות והשפות הציבוריות אינם רק רקע, אלא חלק מן הדרך שבה כוח, שייכות וזכויות מקבלים צורה מעשית.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026