מחקר פעולה משתף של סטודנטים ערבים ויהודים באוניברסיטת חיפה

מאמר: Arab and Jewish Students’ Participatory Action Research at the University of Haifa

חוקרות/ים: Tamar Zelniker; Rachel Hertz-Lazarowitz; Hilla Peretz; Faisal Azaiza; Ruth Sharabany

כתב עת: Peace Education in Conflict and Post-Conflict Societies (Palgrave Macmillan)

תאריך: פורסם: 2009

DOI: https://doi.org/10.1057/9780230620421_13

תצלום: מחקר פעולה משתף של סטודנטים ערבים ויהודים באוניברסיטת חיפה
קרדיט תמונה: מקור התמונה Hanay CC BY-SA 3.0 Wikimedia Commons

הפרק מציג מחקר פעולה משתף בקמפוס חיפה כדרך להבין יחסי יהודים-ערבים בתוך הקשר של זהות, סכסוך ושוויון אזרחי חלקי.

איך סטודנטים נעשים שותפים למחקר על עצמם?

הפרק עוסק במחקר פעולה משתף שבו סטודנטים ערבים ויהודים באוניברסיטת חיפה חוקרים יחד את היחסים ביניהם ואת המרחב האוניברסיטאי המשותף. המחקר מוצג לא רק ככלי לאיסוף מידע, אלא כזירה שבה זהות, אי-שוויון ודיאלוג בין קבוצות נעשים חלק מן העבודה עצמה. הפרק חשוב משום שהוא מתייחס למפגש יהודי-ערבי כאל עבודה פוליטית ולא כאל סיסמת דו-קיום.

הפרק מתאר פרויקט מחקר פעולה משתף באוניברסיטת חיפה, מוסד שבו סטודנטים יהודים וערבים נפגשים בתוך מציאות חברתית ופוליטית לא שוויונית. המשתתפים אינם רק נחקרים אלא שותפים בהגדרת השאלות, בפרשנות ובהבנת המפגש הבין-קבוצתי.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר בוחן את מחקר הפעולה המשתף באוניברסיטת חיפה מתוך הנחה שזהות לאומית ודת עומדות בלב הסכסוך המתמשך בין יהודים לערבים בישראל. לכן המפגש בין סטודנטים ערבים ויהודים אינו מוצג רק כאינטראקציה בין צעירים בקמפוס, אלא כחלק מתהליך רחב של עיצוב זהות בתוך היסטוריה פוליטית טעונה.

הניתוח ממקם את יחסי הסטודנטים בתוך רצף היסטורי הכולל את מלחמת 1948, מלחמות עם מדינות ערב ואת האינתיפאדה הפלסטינית. ההקשר הזה חשוב משום שהוא מסביר מדוע מפגש חינוכי או מחקרי בין קבוצות אינו יכול להתנתק מן הזיכרון הפוליטי ומן היחסים הלאומיים שבתוכם המשתתפים חיים.

הפרק מדגיש כי מאז 1948 ישראל פועלת כמדינה יהודית עם רוב יהודי, ובמקביל מקיימת דמוקרטיה שבה השוויון האזרחי של המיעוט הערבי חלקי בלבד. מכאן נובעת חשיבותו של מחקר פעולה משתף: הוא מאפשר לבחון כיצד יחסי רוב ומיעוט, אזרחות וזהות מופיעים גם במרחב אוניברסיטאי משותף.

מה אוניברסיטת חיפה חושפת כמרחב יהודי-ערבי?

כך המחקר הופך גם לתהליך חינוכי ופוליטי: הוא חושף מתחים, גבולות של שותפות, הבדלי כוח ואפשרויות של הכרה הדדית. החשיבות שלו היא בהצגת האוניברסיטה כמרחב אזרחי שבו אפשר לעבוד עם פערים, לא להעמיד פנים שהם נעלמים.

איך מחקר פעולה משתף עובד בתוך אי-שוויון?

בכך הוא מציע קריאה מפוכחת של מפגש יהודי-ערבי: לא חגיגה של הרמוניה, אלא ניסיון ללמוד כיצד שיחה משותפת יכולה להתקיים בלי למחוק אי-שוויון. הפרק חשוב משום שהוא מתייחס למפגש יהודי-ערבי כאל עבודה פוליטית ולא כאל סיסמת דו-קיום.

מתי דיאלוג אינו מוחק יחסי כוח?

מחקר הפעולה המשתף מאפשר למשתתפים לראות כיצד ידע, זהות ואי-שוויון נוצרים יחד בתוך הקמפוס, וכיצד אפשר לדבר עליהם בלי להעלים את המתח.

מה לומדים מן המתח בין הכרה לשותפות?

הפרק חשוב משום שהוא מתייחס למפגש יהודי-ערבי כאל עבודה פוליטית ולא כאל סיסמת דו-קיום. מחקר הפעולה המשתף מאפשר למשתתפים לראות כיצד ידע, זהות ואי-שוויון נוצרים יחד בתוך הקמפוס, וכיצד אפשר לדבר עליהם בלי להעלים את המתח.

מה הפרק משנה בהבנת קמפוס משותף?

לכן מחקר פעולה משתף של סטודנטים ערבים ויהודים באוניברסיטת חיפה אינו רק פריט נוסף ברשימת המחקרים, אלא דרך לקרוא מחדש את המנגנון שהמאמר מציב במרכז: מי מקבל הגנה, הכרה או השפעה, ואילו גבולות מוסדיים וחברתיים מעצבים את האפשרויות האלה.

לכן הפרק אינו מציע הרמוניה מוכנה, אלא מתודולוגיה של מפגש: דרך השותפות המחקרית אפשר ללמוד כיצד צעירים משתי קבוצות קוראים את אותו מרחב אוניברסיטאי באופן שונה.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 11 ביולי 2026